נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים חשפה שורת הפרות במבנה שעליו דיווחה העירייה כנגיש לחלוטין טענת הרשות כי הטיפול התעכב בשל היעדרות עובדת נדחתה על הסף תוך הבהרה כי זכויות הציבור אינן תלויות בכוח אדם
המאבק על זכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לשוויון מלא ולנגישות במרחב הציבורי עולה מדרגה. בהחלטה עקרונית ונחרצת, שמעבירה מסר תקיף לכלל הרשויות המקומיות בישראל, החליטה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים להטיל עיצום כספי כבד, בגובה עשרות אלפי שקלים, על עיריית ראש העין. העילה המרכזית לענישה המחמירה: שורת ליקויי נגישות חמורים שאותרו בלב העשייה העירונית – לשכת הרווחה, וזאת בניגוד מוחלט לדיווחי העירייה עצמה כי המקום מונגש כנדרש על פי חוק.
תחילתה של הפרשה בביקורת פתע מקצועית שערכו נציגי משרד המשפטים במבנה לשכת הרווחה בעיר. הממצאים בשטח הציגו פער מטריד ומקומם בין הניירת הרשמית לבין המציאות העגומה שאיתה נאלצים להתמודד התושבים. אף על פי שהעירייה הצהירה קבל עם ועדה כי המבנה עומד בכל תקני הנגישות, הביקורת חשפה לא פחות משבע הפרות שונות של הוראות החוק. עבור ציבור האנשים עם מוגבלות, משמעותן של הפרות אלו היא פגיעה יומיומית ביכולת לקבל שירותים חיוניים מגוף ציבורי. הפגיעה צורמת שבעתיים כאשר מדובר בלשכת רווחה, מוסד שאמור להוות סמל ומופת לרגישות חברתית ועוגן של תמיכה עבור האוכלוסיות הזקוקות לכך יותר מכל.
עם קבלת ממצאי הביקורת החמורים וההודעה הרשמית על הכוונה להטיל את העיצום הכספי, ניסתה עיריית ראש העין להתגונן ולהציג שורת נימוקים שיובילו לביטול הקנס או לפחות להפחתתו. בקו ההגנה שהציגה, טענה הרשות המקומית כי הטיפול בנושאי הנגישות במבנה המדובר התעכב בשל היעדרותה הזמנית של רכזת הנגישות העירונית מתפקידה. בנוסף, מיהרו נציגי העירייה להדגיש כי מרבית הליקויים שעליהם הצביעו פקחי הנציבות כבר תוקנו בפועל מאז מועד הביקורת, ולפיכך ביקשו לגלות הבנה והתחשבות במאמצי ההנגשה שנעשו בדיעבד.
אולם, בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות סירבו לקבל את ההסברים ודחו את טענות העירייה על הסף. בהחלטה שקובעת רף משפטי וציבורי ברור, הובהר באופן חד-משמעי כי רשות מקומית, מתוקף תפקידה ואחריותה הציבורית, אינה יכולה לתלות את אי-קיום חובותיה החוקיות בהיעדרות של עובד כזה או אחר. האחריות על הנגשת המרחב הציבורי והשירותים העירוניים מוטלת במלואה על כתפי הרשות כארגון. מצופה ממנה לייצר ולנהל מנגנוני גיבוי שיוודאו את רציפות הטיפול בזכויות אדם, גם כאשר קיים חסר זמני של כוח אדם מקצועי.
יתרה מכך, הנציבות קבעה כלל ברור באשר לניסיונות התיקון המאוחרים: עצם תיקון הליקויים בדיעבד, רק לאחר שהרשות המקומית נתפסה בקלקלתה במהלך ביקורת רשמית, אינו מייתר את הליך האכיפה ואינו פוטר בשום אופן מהסנקציה הכלכלית. גישה מחמירה זו נועדה לעקור מהשורש את התופעה הפסולה שבה גופים ציבוריים או פרטיים ממתינים לביקורות פתע או לאיום בקנסות בטרם יפעלו להנגשת מתקניהם, במקום ליזום, לבדוק ולתקן את הטעון שיפור מראש כפי שמתחייב בחוק.
העיצום הכספי המשמעותי שהוטל כעת על עיריית ראש העין משמש כתמרור אזהרה בוהק לכלל ראשי הערים, המועצות המקומיות והגופים הציבוריים ברחבי מדינת ישראל. המסר היוצא ממשרד המשפטים ברור מתמיד: עידן ההכלה וההעלמת העין בכל הנוגע להנגשת המרחב הציבורי הגיע לקיצו. הציפייה כיום מרשויות ציבוריות אינה מסתכמת רק בדיווחים יבשים על נגישות למראית עין, אלא דורשת וידוא קפדני ורציף בשטח, כדי להבטיח שכל אזרח, ללא קשר למגבלה כזו או אחרת, יוכל להיכנס בשערי מוסדות הציבור ולקבל את השירות המגיע לו בכבוד, בשוויון, בעצמאות ובביטחה.
