בצעד חסר תקדים שמעורר הדים בכל רחבי העולם, הנשיא טראמפ נוחת בטורקיה למרתון פגישות אינטנסיבי שמטרתו לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ובאירופה; הבית הלבן מבהיר: הקיפאון במלחמה באוקראינה עומד להסתיים
העולם עוצר את נשימתו. בצל המתיחות הבינלאומית הגוברת והתחממות הגזרות במזרח אירופה ובמזרח התיכון, הנשיא דונלד טראמפ נוחת הבוקר באנקרה לסדרת פגישות דרמטית שעשויה להגדיר מחדש את הסדר העולמי החדש. לא מדובר בעוד ביקור עבודה שגרתי, אלא במרתון דיפלומטי שנועד לטרוף את הקלפים, לשבור קיפאון של שנים ולהציב את ארצות הברית בעמדת הובלה בפתרון סכסוכים שנחשבו עד כה לבלתי פתירים.
בלב הביקור עומדת הפגישה המתוכננת עם נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן. השניים, הידועים במערכת יחסים מורכבת וסוערת, צפויים לדון בשורה של נושאים גיאופוליטיים בוערים. אך מה שמושך את תשומת הלב העולמית הוא הרכב המשתתפים הנוסף: על פי הדיווחים, טראמפ צפוי להיוועד גם עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, וכן עם מנהיג ארגון "החזית לשחרור אש-שאם" בסוריה, אבו מוחמד אל-ג'ולאני.
הניסיון לרתום דמויות כה מנוגדות תחת קורת גג אחת, באותו פרק זמן, מעיד על הגישה הבלתי שגרתית של טראמפ. בבית הלבן משדרים ביטחון עצמי גבוה, ומדגישים כי העת הזו מחייבת פעולה נחרצת. "הנשיא טראמפ נחוש לשבור את הקיפאון המדמם במלחמה באוקראינה", נמסר בהודעה רשמית מטעם הממשל האמריקני. "העולם לא יכול להרשות לעצמו המתנה ממושכת. יש לפעול בדחיפות, בנחישות ובדרכים לא קונבנציונליות כדי להביא לסיומה של המלחמה הזו ולהחזיר את היציבות לאזור".
הימור מדיני מסוכן או פריצת דרך היסטורית?
המפגש עם זלנסקי נתפס כמבחן קריטי עבור הממשל האמריקני, המבקש לאזן בין תמיכה בביטחון אוקראינה לבין הצורך לסיים את האיבה בשטח. מנגד, עצם הכללתו של אל-ג'ולאני בשיחות – דמות שעד לא מזמן נחשבה למוקצה במערב – מהווה רעידת אדמה דיפלומטית. האם מדובר בשינוי אסטרטגי עמוק ביחס של וושינגטון למתרחש בסוריה, או שמא טראמפ מנסה ליצור מנופי לחץ חדשים מול שחקנים אזוריים כמו רוסיה ואיראן?
אנליסטים בכירים בשוק המדיני מציינים כי השילוב בין מנהיגים אלו מעיד על כך שטראמפ אינו מעוניין עוד בניהול המשברים, אלא בהכרעתם. "טראמפ פועל לפי תורת ה'עסקה הגדולה'", מסביר מומחה ליחסים בינלאומיים. "הוא לא מחפש הסכמים קטנים או פשרות זמניות. הוא מביא את כל הצדדים לחדר אחד, גם אם הם אויבים מרים, ומנסה לכפות עליהם מציאות חדשה שמתבססת על האינטרסים האמריקניים".
בירושלים ובבירות אירופה עוקבים בדריכות אחר הדינמיקה שמתפתחת באנקרה. ישראל, בפרט, מוטרדת מהמשמעויות של פגישות אלו עבור החזית הצפונית שלה והשפעתן על המעורבות האיראנית בסוריה. עם זאת, גורמים מדיניים מעריכים כי לטראמפ יש תוכנית סדורה, וכי הוא אינו נוקט בצעדים הללו ללא גיבוי מודיעיני ואסטרטגי חזק.
ביממה הקרובה צפוי העולם לקבל תשובות ראשונות. האם הפסגה הטורקית תהפוך לרגע מכונן שיביא לשלום באוקראינה ויצייר מחדש את המפה בסוריה, או שמא מדובר בהימור מדיני מסוכן שעלול להבעיר גזרות נוספות? דבר אחד בטוח: בוושינגטון כבר לא מחכים למהלכים של אחרים. הנשיא טראמפ יצא לדרך, והוא נחוש לסיים את זה מהר.
