תחת המסר נושאים בזיכרון בונים עתיד הגיע פורום המטה הכללי לאחד ממוקדי הקרבות הקשים של תחילת המלחמה כדי לחלוק כבוד לנופלים ולהעביר מסר של עוצמה צבאית והסתכלות קדימה
השמש שזרחה הבוקר מעל החולות של בסיס זיקים האירה מציאות מורכבת של כאב שטרם הגליד, לצד עוצמה צבאית מתחדשת. שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה של השבעה באוקטובר, היום ששינה לנצח את פניה של מדינת ישראל ושל צבא ההגנה לישראל. לציון התאריך הטעון הזה, בחרה הצמרת הביטחונית הבכירה ביותר פורום המטה הכללי של צה"ל לקיים מעמד זיכרון ייחודי דווקא שם, במקום שבו נכתב אחד מסיפורי הגבורה המצמררים וההירואיים ביותר של המלחמה.
הבחירה בבסיס הטירונים בזיקים אינה מקרית, והיא מקפלת בתוכה את התמצית של אירועי אותו יום. בנקודה הזו בדיוק, שבה טירונים ביומם הראשון בצבא ומפקדים צעירים מצאו את עצמם בקו האש הראשון מול עשרות מחבלים חמושים היטב, נרשמה גבורה עילאית שהצילה חיי אזרחים רבים. הנוכחות של שדרת הפיקוד הבכירה של צה"ל בשטח הבסיס, שלוש שנים אחרי, נועדה להעביר מסר מהדהד לציבור הישראלי, למשפחות השכולות ולמזרח התיכון כולו.
הכותרת שנבחרה למעמד המיוחד, "נושאים בזיכרון, בונים עתיד", משקפת באופן מדויק את הדוקטרינה הנוכחית של מערכת הביטחון. מצד אחד, קיימת חובה מוסרית עמוקה לזכור את הנופלים, את הקורבנות ואת המחדל הקשה שקדם לאותה מתקפה. אך מנגד, קיימת הבנה חדה כי תפקידו של הצבא אינו מסתכם באבל, אלא בבניין הכוח, בשיקום ההרתעה ובהבטחת עתיד בטוח יותר לאזרחי המדינה. שרי הממשלה ופורום מטכ"ל מבקשים להדגיש כי הזיכרון הלאומי אינו משקולת שמושכת למטה, אלא מנוע צמיחה שמחייב את צה"ל להיות חד יותר, קטלני יותר ומוכן יותר לכל תרחיש בכל אחת מהזירות.

מומחים לביטחון לאומי ולתקשורת מציינים כי קיום טקסים מסוג זה במוקדי לחימה בעוטף עזה, במיוחד בנקודת ציון של שלוש שנים, הוא מהלך תודעתי ואסטרטגי ראשון במעלה. בראייה תקשורתית, התמונה של קציני המטה הכללי עומדים יחד בבסיס שספג אבדות כה כבדות, משדרת איתנות, התאוששות ומחויבות בלתי מתפשרת להגנת הגבולות. זהו רגע שבו המדים הירוקים מתחברים מחדש לאדמה, ללוחמים בשטח ולערכי היסוד שעליהם מושתת הצבא מאז הקמתו.
מעבר לסמליות המרגשת, המעמד בזיקים מספק גם נקודת עצירה להביט לאחור על הדרך שעבר צה"ל בשלוש השנים האחרונות. מההלם הראשוני של מתקפת הפתע, דרך התמרון הקרקעי המורכב והעצים ברצועת עזה ועד להפקת הלקחים המבצעית והמודיעינית שמתבצעת מאז ועד היום.
המסר שיוצא היום מבסיס זיקים, ונחרט בזיכרון הקולקטיבי, הוא צלול וברור. הפצע הלאומי של שבעה באוקטובר אמנם יישאר פתוח עוד שנים ארוכות וידרוש תהליכי ריפוי עמוקים, אך על גבי ההריסות, השכול והכאב, צה"ל ממשיך לבצר את קיר המגן של ישראל, נחוש, מפיק לקחים וחזק מאי פעם.