בזמן שעם ישראל ישב סביב שולחן החג בראש השנה לוחמי גדוד 5030 ארזו שוב ציוד ויצאו למבצע מורכב בחזית הצפונית עכשיו אחרי שהשלימו 100 ימי לחימה רצופים הם חושפים מה נותן להם כוח להמשיך הלאה פעם אחר פעם
הניגוד לא יכול היה להיות חד יותר. בזמן שמרבית אזרחי ישראל התכנסו סביב שולחנות החג, טבלו תפוח בדבש וייחלו לשנה טובה ושקטה, היו מי שהעבירו את הימים האלה במציאות אחרת לחלוטין. עבור לוחמי גדוד 5030, ערב ראש השנה לא ציין רק התחלה של שנה חדשה, אלא את יריית הפתיחה לעוד מבצע מורכב, הפעם בגזרת הר דב הקשוחה, ישירות מול איומי חיזבאללה.
זו אינה הפעם הראשונה שהם עוזבים את הבית, את המשפחה ואת מקום העבודה. למעשה, עבור רבים מהם מדובר בסבב המילואים החמישי מאז פרוץ המלחמה. התזמון לעולם אינו נוח. זה התחיל כשהילדים רק יצאו לחופש הגדול, ונמשך עמוק אל תוך עונת החגים, אבל כשצו הקריאה מגיע, המדים שוב נשלפים מהארון. מאחורי כל לוחם עומדת משפחה שנושאת בנטל העיקרי בעורף, עסק שממתין או לימודים שהוקפאו, אך כשהם עולים צפונה, כל אלה נדחקים הצידה מפני משימה אחת ברורה והיא ההגנה על הבית.
הפעילות האחרונה בגזרת הר דב לא הייתה עוד קו שגרתי של שמירות. מדובר באחד האזורים המאתגרים ביותר טופוגרפית ומבצעית בגבול הצפון. מול איום ממשי ונוכח של כוחות חיזבאללה, לוחמי הגדוד ניהלו מבצע התקפי והגנתי נרחב. השטח התלול, תנאי מזג האוויר ההפכפכים בהר והדריכות המבצעית שנמצאת בשיא, דרשו מהלוחמים ריכוז מקסימלי ומקצוענות חסרת פשרות. במהלך המבצע הגדודי שזה עתה הושלם, הם סרקו את השטח, נערכו לכל תרחיש, והעבירו מסר מבצעי חד וברור לצד השני של הגבול.
כעת, רגע אחרי סיום המבצע, הם מסכמים 100 ימי פעילות אינטנסיביים בסבב הנוכחי בלבד. מאה ימים של סיורים, מארבים, לילות ללא שינה ובעיקר שותפות גורל שקשה לתאר במילים. נשאלת השאלה הטבעית מה מחזיק אותם? התשובה שחוזרת על עצמה בקרב הלוחמים אינה קשורה רק לפקודות או לאסטרטגיה צבאית, אלא למשהו עמוק הרבה יותר. זוהי הרוח האנושית, תחושת השליחות שבוערת בעצמות, והחברות הנדירה שנרקמה תחת אש.
הלוחמים מתארים מצב שבו המבט ימינה ושמאלה, אל האחים לנשק שנמצאים שם איתם בתוך הבוץ והקור, הוא זה שנותן את הכוח האמיתי. הידיעה שאין מישהו אחר שיעשה את העבודה הזו במקומם, יחד עם התמיכה החמה מהעורף, מייצרים מנוע פנימי שאי אפשר לכבות. למרות השחיקה המובנת, למרות הגעגועים הביתה ולרות הקושי לחזור לשגרה בכל פעם מחדש, המוטיבציה נשארת בשיאה.
הסבב החמישי של גדוד 5030 הוא למעשה המראה של מערך המילואים הישראלי כולו בשנה החולפת. מדובר באנשים שהם עמוד השדרה האמיתי של החברה הישראלית, אזרחים ששמו את חייהם האישיים על השהיה מוחלטת כדי להבטיח שלכולנו יהיה כאן עתיד בטוח יותר. בעודם מקפלים את הציוד ומתכוננים לשוב הביתה אל השגרה שממתינה להם, ברור להם ולנו דבר אחד פשוט, כשיקראו להם שוב הם יתייצבו ללא היסוס. עד אז, למדינה שלמה נותר רק להצדיע להם, להוקיר תודה, ולהבטיח שהעורף יהיה תמיד ראוי לגיבורים ששומרים עליו בחזית.
