אחרי חודשיים של תעסוקה מבצעית מורכבת במרחב הרי הצפון, החליפו לוחמי גדוד 53 את הפסגות הסלעיות של דרום לבנון בדיונות החול של רפיח. הצטרפנו לשריונרים בין שרידי תשתיות הטרור ברצועה כדי להבין איך נראית השגרה המבצעית בלב שטח האויב, שם כל יום מורכב מהקמת מכשולים קרקעיים, חיסול מחבלים וטיהור תואי תת קרקעי שנועדו להבטיח ש7 באוקטובר יישאר מאחורינו
המעבר החד בין נופי דרום לבנון לבין רצועת עזה הוא לא רק שינוי גיאוגרפי זהו מעבר בין סוגי לחימה שונים בתכלית. בבינת ג'בייל הם למדו להכיר כל סלע וכל ציר הררי, וכעת, גדוד 53 מוצא את עצמו מול אתגר מסוג אחר לגמרי – רפיח, על תוואי המנהרות הסבוך שלה והבתים ששמשו כעמדות צליפה.
השגרה של לוחמי השריון אינה עוצרת לרגע. עם עלות השחר, הכלים הכבדים כבר בתנועה. הרעש המוכר של שרשראות הטנקים על האספלט המרוסק של רפיח הופך לפסקול של חייהם. עבור הלוחמים, לא מדובר רק בעוד יום של לחימה, אלא במשימה לאומית של פירוק תשתית הטרור עד היסוד.
"השטח מספר את מה שקרה כאן," משתף אחד המפקדים בשטח, בזמן שהוא מצביע על פתח מנהרה שחוסל רק לאחרונה. "כשאתה מסתכל על מה שבנו כאן מתחת לאדמה, אתה מבין את גודל האיום. הנוכחות שלנו כאן היא לא רק כדי להילחם, היא כדי לוודא שהמציאות הזו לא תחזור על עצמה. אנחנו לא עוזבים עד שהמרחב הזה הופך לנקי מאיומים."
בין היתקלויות עם חוליות מחבלים לבין פשיטות על מתחמי לחימה, הלוחמים עוסקים בעבודה סיזיפית אך קריטית: הקמת מכשולים קרקעיים ושינוי פני השטח, כדי למנוע מהאויב לשוב ולהשתלט על המרחב. החום הכבד, האבק והשחיקה אינם מרפים, אך המוטיבציה נותרת גבוהה.
החיילים, חלקם הגדול מלווה זה את זה עוד מימי הקו הקודם בצפון, מציגים חוסן מנטלי מרשים. "הניסיון שצברנו בלבנון עוזר לנו כאן," אומר לוחם בגדוד. "אנחנו מכירים את הטקטיקות, אנחנו יודעים לזהות את מלכודות האויב. המעבר מהצפון לדרום רק חידד אצלנו את ההבנה שצה"ל הוא צבא שיודע לתת מענה בכל גזרה, מורכבת ככל שתהיה."
ככל שהיום מתקדם, הדיווחים בקשר על חיסולי מחבלים ממוקדים הופכים לשגרה. כל אירוע כזה הוא עוד אבן בחומה שמקים הגדוד סביב תושבי מדינת ישראל. בעודם נעים בין הריסות הבתים, המטרה של לוחמי גדוד 53 ברורה לכולם: להבטיח את השקט של הדורות הבאים, צעד אחר צעד, מבינת ג'בייל ועד רפיח.
