בית המשפט העליון קיבל את עמדת פרקליטות המדינה וקבע כי למשטרת ישראל יש סמכות מלאה לפנות לחברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים כדי להקפיא נכסי קריפטו החשודים ככספי פשיעה ההחלטה התקבלה בעקבות פרשת הונאת ענק בינלאומית בהיקף של מיליוני דולרים
בית המשפט העליון קיבל החלטה עקרונית ותקדימית השבוע כאשר אישר באופן רשמי את עמדת פרקליטות המדינה וקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות באופן ישיר לחברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ברחבי העולם הפנייה נועדה לבצע הקפאה של נכסי קריפטו ומטבעות דיגיטליים אשר קיים חשד מבוסס כי הם קשורים לעבירות פליליות חמורות וזאת במסגרת של שיתוף פעולה וולונטרי בין המשטרה לחברות הטכנולוגיה
ההחלטה המשפטית החשובה הזו התקבלה במסגרת ניהול תיק חקירה מורכב ורחב היקף של הונאת קריפטו בינלאומית המכונה במערכת הביטחון בשם העוקץ הרוסי על פי ממצאי החקירה של חוקרי הסייבר וההונאה החשודים בפרשה הצליחו להונות אזרחים רבים ומחזיקי נכסים בארץ ובעולם כולו תוך שימוש במערך משומן של השקעות פיקטיביות ומצגי שווא במטבעות דיגיטליים שונים
על פי החשד המרכזי שנחשף בבית המשפט כלל כספי המרמה וההונאה של הקורבנות הרבים התנקזו לאורך זמן אל תוך ארנק קריפטו מרכזי אחד אשר החזיק בתוכו סכום עתק של יותר מ-10 מיליון דולר בנכסים דיגיטליים
עד להחלטה זו נתקלו רשויות האכיפה בישראל בקשיים משפטיים ובחוסר בהירות בכל הנוגע להפעלת סמכויות מעבר לים מול גופים פיננסיים דיגיטליים שאינם רשומים בישראל כעת קובע בית המשפט העליון כי הכלים הדיגיטליים מחייבים התאמה של מערכת החוק וכי פנייה וולונטרית לחברות הארנקים הזרות היא כלי לגיטימי וחוקי לחלוטין במסגרת המאבק בפשיעה הטכנולוגית
בפרקליטות ובמשטרת ישראל מברכים על פסיקת בית המשפט ומציינים כי מדובר בפריצת דרך משמעותית שתאפשר לחוקרי הסייבר לפעול במהירות רבה יותר בזירה הבינלאומית לבלום הברחת כספים של ארגוני פשיעה ונוכלים ברשת ולהביא לתפיסת נכסים דיגיטליים בשלבים מוקדמים של החקירה הפלילית
