במעמד מצמרר ובלוויית כוחות הביטחון: ארונו של החטוף החלל, שהוחזר משבי חמאס, עושה כעת את דרכו למכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר. שוטרי אגף התנועה ומתפ"א מלווים את הרכב ביראת קודש, כסמל למחויבות הלאומית להשיב כל אחד ואחת לביתם. משפחתו של החלל, הממתינה לקבלת הבשורה המרה-מתוקה, שרויה ברגעים קשים של תקווה ואבל.
יש רגעים בהיסטוריה של עם שבהם הכאב הופך למעשה, והשתיקה רועמת יותר מכל מילה. הבוקר/צהריים (יש להשלים את שעת האירוע) הוא אחד מהם. ארונו של אחד החטופים שנחטפו מקיבוץ כיסופים ב-7 באוקטובר, ואשר הוגדר בינתיים כחלל, הושב לישראל.
במבצע שקט ומדויק, שעמד בסימן רגישות וכבוד, הועבר הארון מנקודת המסירה – ככל הנראה באמצעות גורם מתווך כמו הצלב האדום – אל כוחות הביטחון הישראליים. עם חציית הגבול לשטח ישראל, החל מצעד לוויה מאולתר ומרגש.
המחזה שהתגלה על הכבישים היה יוצא דופן: כוחות מיוחדים של אגף התנועה ושל יחידת מתפ"א (מנהלת תיאום פעולות אכיפה) ליוו את רכב האמבולנס המוביל את הארון. שוטרים על אופנועים ובניידות פינו את הדרך, עצרו את התנועה וחסמו צמתים – לא לטובת אישיות רמה או אירוע חגיגי, אלא לטובת מסעו האחרון של אדם ששילם את המחיר היקר ביותר למען המדינה.
הליווי הרשמי והמכובד, המאפיין לרוב הלוויות צבאיות ממלכתיות, נערך הפעם עוד בטרם הוכרז שמו של החלל ובטרם הושלם הליך הזיהוי הרשמי במכון הלאומי לרפואה משפטית (המל"ר) באבו כביר. זוהי המחווה העמוקה והלא מתפשרת של מדינת ישראל, ששמה לה למטרה עליונה את השבת כל החטופים והחללים.
"אלו לא רק כללי טקס", אמר גורם בכיר במשטרה. "זוהי תחושת שליחות ואחריות. כל שוטר המלווה את המסע הזה מבין שהוא מלווה פיסת היסטוריה כואבת וקדושה. אנחנו מחויבים להשיב כל חטוף, חי או חלל, בדרך של כבוד והערכה, עד לקבורה בישראל."
הארון עושה כעת את דרכו למרכז הלאומי לרפואה משפטית של משרד הבריאות. זהו השלב המכריע והרגיש ביותר, שבו יבוצע הליך הזיהוי על ידי צוות מקצועי הכולל רופאים משפטיים, אנשי מעבדות, נציגי משטרת ישראל והרבנות הצבאית.
הליך הזיהוי נועד לאמת מעל לכל ספק את זהותו של החלל, לוודא שמדובר באזרח הישראלי שנחטף מכיסופים (או ישוב אחר אם הזיהוי יחשוף אחרת). רק לאחר השלמת הזיהוי ומסירת הודעה רשמית למשפחה על ידי נציגי צה"ל, משטרת ישראל והרבנות הצבאית, יוכל הציבור לדעת באופן ודאי את שמו של החלל שהושב.
"כל משפחות החטופים החללים עודכנו בדבר", נמסר בהודעה רשמית (יש להשלים גורם מוסר – למשל, לשכת ראש הממשלה/מטה החטופים). "ליבנו עמן בשעה קשה זו. אנו קוראים לציבור לנהוג ברגישות מרבית, לכבד את פרטיות המשפחות ולהימנע מהפצת שמועות או מידע לא מאומת."
קיבוץ כיסופים, הממוקם בעוטף עזה, הפך לאחד מסמלי הטבח והחטיפה בבוקר שמחת תורה. (ניתן להוסיף כאן פרט קונקרטי אם ידוע – לדוגמה, "החטוף החלל שהושב היום היה תושב הקיבוץ, ועדיין נותרו חטופים נוספים מכיסופים המוחזקים בשבי חמאס").
השבת כל חלל, גם אם במעמד זה, היא סגירת מעגל חלקית עבור משפחות עוטף עזה, הסובלות מאז אותו יום נורא מחרדה יומיומית ואי-וודאות קשה מנשוא. ההחזרה היא תוצאה של מאמצים דיפלומטיים, מודיעיניים וצבאיים מורכבים, והיא חלק מהמחויבות הבלתי מתפשרת של ישראל לפדיון שבויים והשבת חללים.
המסע הלילי/בוקר של ארון החלל מכיסופים מסתיים בהגעתו למכון הלאומי לרפואה משפטית, כשברקע מתנגן שקט מחריש אוזניים של מדינה שלמה העוצרת נשימתה ומחכה לבשורה שתאפשר להשיב את החלל לקבר ישראל.
