פרקליטות מחוז חיפה הגישה בקשה חריגה לבית המשפט לימאות, לפיה יש להחרים לצמיתות 50 כלי שיט זרים שהשתתפו במשט "סומוד" בניסיון להפר את הסגר הימי על רצועת עזה. הבקשה חושפת כי חלק ניכר מהצי מומן ונרכש, לכאורה, על ידי ארגון הטרור חמאס, מה שמחייב תגובה משפטית תקיפה.
חיפה – פרשת משט "סומוד", שניסה להפר את הסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה, מקבלת תפנית משפטית דרמטית. פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה, המשמש כבית משפט לימאות, בקשה חריגה וחסרת תקדים להורות על החרמה לצמיתות של 50 כלי שיט זרים שלקחו חלק פעיל במשט.
הבקשה, שהוגשה מטעם המדינה, מתבססת על עקרונות הדין הבין-לאומי והמשפט הימי, אשר מעניקים למדינות את הזכות לתפוס כלי שיט המנסים להפר סגר ימי חוקי שהוטל מטעמים ביטחוניים. בנוסף, נטען כי לבית המשפט הישראלי הסמכות המלאה להורות על חילוט כלי השיט לצמיתות.
הנקודה המרכזית והחמורה ביותר בבקשת ההחרמה היא החשיפה בדבר מעורבותו הישירה והכספית של ארגון חמאס במימון ורכש חלק משמעותי מכלי השיט שהשתתפו במשט.
על פי הנטען בבקשה, חלק לא מבוטל מ-50 כלי השיט היו בבעלות או בשליטת ארגון חמאס, וכי כספי טרור שימשו לרכישתם. הפרקליטות חשפה כי הרכש והמימון בוצעו לכאורה באמצעות חברת קש שהייתה בבעלותו של פעיל ב-PCPA (Palestinian Committee Against Atrocities), ארגון שעל פי המדינה, הוקם ומופעל על ידי חמאס. "מעורבותו הישירה של חמאס, לרבות מימון ורכש כלי שיט… מלמדת על מניעים ביטחוניים חמורים המחייבים תגובה משפטית תקיפה."
לטענת המדינה, מעורבות זו משנה את אופי המשט מפעילות "הומניטרית" לכאורה, לפעילות בעלת מניעים ביטחוניים חמורים שנועדה לשרת את ארגון הטרור השולט ברצועת עזה. הפרת הסגר הימי, במימון גוף טרור, מהווה סכנה מוחשית לביטחון המדינה ומחייבת תגובה משפטית שאינה משתמעת לשתי פנים – החרמת הכלים לצמיתות.
ישראל הטילה סגר ימי על רצועת עזה מתוך צרכים ביטחוניים מוכחים, ומטרתו למנוע הברחת אמצעי לחימה וציוד דואלי לידי ארגוני טרור. לאורך השנים, דבק בית המשפט הישראלי והקהילה הבין-לאומית בעמדה כי סגר זה הינו חוקי בהתאם לדין הבין-לאומי.
הבקשה להחרמה מתבססת על הכלל הימי המקובל המאפשר למדינה המטילה סגר לתפוס ספינות המנסות להפר אותו. ברגע שספינה נתפסת לאחר שהפרה סגר, ניתן לנקוט נגדה בהליכי חילוט. במקרה זה, מנמקת הפרקליטות, מעורבות חמאס מחזקת את הצורך בחילוט, שכן הכלים שימשו ככלי מלחמה או כלי עזר לארגון טרור, אפילו אם מסווה הפעולה היה אזרחי.
לפי עמדת המדינה, החרמת כלי השיט היא לא רק צעד ענישתי, אלא אמצעי הרתעתי הכרחי שמטרתו למנוע ממשטים עתידיים, הממומנים על ידי גורמי טרור, לנסות ולפרוץ את המצור הימי. מדובר בשימוש בסמכות החילוט כדי לפגוע ישירות ביכולת הכלכלית-תפעולית של ארגון חמאס.
החלטת בית המשפט לימאות בחיפה צפויה להשליך על ההתנהלות הבין-לאומית סביב המצור על עזה ועל הניסיונות של גורמים עוינים לערער אותו. מתן צו החרמה לצמיתות ל-50 כלי שיט יהווה הצהרה משפטית חזקה מצד ישראל בדבר נכונותה להגן על גבולותיה הימיים ולנקוט ביד קשה כלפי כל מי שמסייע לארגון טרור באופן ישיר.
ההליך המשפטי יספק גם פלטפורמה להצגת ראיות נוספות בדבר הקשרים הפיננסיים והבעלותיים בין חמאס לבין הגופים שעמדו מאחורי משט "סומוד". מדובר בעימות משפטי בעל משקל פוליטי וביטחוני כבד, שבו המדינה מבקשת להפוך את כלי השיט עצמם – שנחשבים לרוב רכוש ניטרלי – לנכסים הניתנים להחרמה עקב שימושם המובהק לקידום מטרות טרור.
הדיון בבית המשפט צפוי להיות סוער, כאשר בעלי כלי השיט וארגוני תמיכה יטענו בוודאי כנגד חוקיות הסגר והחרמת הרכוש. עם זאת, נראה כי הפרקליטות חמושה בראיות מוצקות על מעורבות ישירה של חמאס, מה שיקשה על הטוענים לחפות ולמעמד הומניטרי טהור.
הבקשה להחרמת כלי השיט מציבה רף חדש במאבק המשפטי סביב המצור הימי. בית המשפט לימאות יצטרך להכריע האם הדין הבין-לאומי והראיות על מימון חמאס מצדיקות את חילוטם הצמית של 50 כלי שיט, ובכך לאשר את התגובה התקיפה של המדינה למשט שחרג, לטענתה, מכל גבול אזרחי.
