"לצד המשך הפעילות המבצעית, עליכם לחזור ולהתאמן" – הנחיית הרמטכ"ל הופכת למציאות בגבול הצפון. אחרי שנתיים של דריכות מבצעית, אוגדה 91 (עוצבת הגליל) סוגרת שבוע מפרך של תרגול ראשון בהיקף מלא, ומדמה תרחישי קיצון שיכריעו את המערכה מול חזבאללה.
גבול לבנון. השקט כאן תמיד שברירי, אבל הדריכות המבצעית בשנתיים האחרונות – שהתאפיינה בסיכולים, איסוף מודיעין ושהייה ממושכת בקו – גבתה מחיר כבד: צמצום דרסטי בהיקף האימונים ללחימה רב-זירתית.
אלא שהשבוע, תחת שמי הצפון המעורפלים, נשמע קול שונה. זו לא הייתה קול תגובה לפיגוע, אלא שאגת מנועים והדי פיצוצים מבוקרים, שסימנו את חזרתו של צה"ל לעיסוקו המקורי: הכנה למלחמה רחבה.
ההחלטה יצאה ישירות מלשכת הרמטכ"ל, ובאה כתגובה לתהייה פנימית בתוך המטה הכללי: האם הכוחות שחיו "על הקו" שנתיים ברצף, מסוגלים באמת לעבור ממצב של סיכול יומיומי למצב של תמרון עומק מהיר והתקפי?
"לצד המשך הפעילות המבצעית, סיכול האיומים ושימור רמת דריכות גבוהה, עליכם לחזור ולהתאמן ולשפר את המוכנות למלחמה בכלל הגזרות," הורה הרמטכ"ל למפקדיו הבכירים.
הנחיה זו שיקפה הבנה אסטרטגית שגם בעיצומה של מציאות ביטחונית מאתגרת, צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו לאבד את כושר התמרון וההכרעה שלו. ה"אימון" הופך למוצר קיומי לא פחות מהסיכול.
אוגדה 91, המכונה "עוצבת הגליל", היא האצבע המבצעית של פיקוד הצפון מול הגזרה המורכבת של לבנון. היא זו שתצטרך, ברגע האמת, להוביל את התמרון הקרקעי מול חזבאללה.
התרגיל האוגדתי שהתקיים השבוע, הוא התרגיל המלא הראשון של האוגדה לאחר שנתיים של לחימה כמעט רציפה. הוא לא היה אימון שיגרתי. הוא דימה מגוון תרחישים שבהם האויב הנוכחי, המבוצר והמצויד היטב, עשוי לפעול:
- תמרון רב-זירתי: תרגול מעבר מהיר מלחימה הגנתית ללחימה התקפית עמוקה, תוך תיאום בין כוחות חי"ר, שריון, הנדסה וארטילריה.
- התמודדות עם אש עומק: תרגול תחת מטחי טילים ורקטות מדויקות לעורף האוגדה, ואתגרי הפינוי והלוגיסטיקה תחת איום מתמיד.
- שילוב טכנולוגיה: שימוש מוגבר ביכולות דיגיטליות מתקדמות, רחפנים ואיסוף מודיעין בזמן אמת, כדי לפגוע במטרות איכות של חזבאללה – בייחוד מחסני אמל"ח ומפקדות נסתרות.
"זה היה שבוע שבו הרגשנו שאנחנו באמת עולים מדרגה, חוזרים למצב שבו אנחנו חושבים התקפה, לא רק תגובה," אמר לנו קצין בכיר באוגדה, שביקש להישאר בעילום שם. "הדריכות בשנתיים האחרונות לימדה אותנו את הקו, אבל האימון הזה לימד אותנו איך לשבור אותו ולכבוש."
התרגיל שם דגש מיוחד על תהליכי קבלת ההחלטות תחת לחץ – החלק הקריטי ביותר עליו הצביע הרמטכ"ל. מפקדי הגדודים והחטיבות תורגלו במעבר חד ממשימות שגרה – כגון שמירה על יישובים או סיכול חדירה – למשימות הכרעה קרקעיות.
"האתגר הכי גדול הוא מנטלי," מסביר גורם צבאי. "לוחם או מפקד שחי שנתיים במצב של 'דריכות מתמדת' הוא שחוק. אנחנו חייבים להחזיר להם את הניצוץ של ההתקפה, את היכולת לתכנן תמרון מורכב תוך יומיים, לא תוך שבועיים. זה ההבדל בין ניצחון לבין קיפאון."
הלקחים שנלמדו מהתרגיל עוסקים בעיקר במהירות התגובה, בתיאום הלוגיסטי בין הכוחות, וביכולת לחבר את המודיעין האנושי המצוין הנצבר בשנתיים האחרונות – לכדי תוכניות אש ותמרון מדויקות וממוקדות.
התרגיל של אוגדה 91, ובעקבותיו צפויים להתקיים תרגילים אוגדתיים נוספים בפיקוד הצפון והדרום, נושא מסר כפול:
- כלפי פנים (לצה"ל): איסור מוחלט על "קיפאון מבצעי" – גם כשנמצאים בלב לחימה יומיומית. יש לשמר את כשירות ההכרעה.
- כלפי חוץ (לחזבאללה): צה"ל אינו שבוי בדפוס ההגנה. הוא מתרגל ומחדד את יכולותיו ההתקפיות באופן רציף, ואת המוכנות שלו לחזור לתוכניות המקוריות – חדירה מהירה לשטח האויב ופגיעה קשה בתשתיותיו.
כפי שציין הרמטכ"ל, הדריכות היא משימה קבועה, אך שיפור המוכנות למלחמה בכלל הגזרות היא תנאי בל יעבור. אוגדה 91 סיימה את התרגיל שלה תשושה אך מחוזקת. היא אותתה שצה"ל מבין היטב: בלי אימונים בהיקף מלא, אין הכרעה. והמלחמה הבאה, כך נראה, תהיה קשה הרבה יותר מכל מה שחווינו עד כה.
