שנתיים חלפו מאז אותה שבת שחורה, שמחת תורה, כ"ד בתשרי תשפ"ד (7.10.2023), שבה פרצה מלחמת 'חרבות ברזל'. שנתיים של לחימה בלתי פוסקת בדרום, בצפון וביהודה ושומרון, גובות מחיר דמים כבד מנשוא. היום, משרד הביטחון מפרסם את הנתונים העגומים והכואבים שמספרים את סיפור הקורבן הלאומי.
1,152 חללי מערכות ישראל – חיילי צה"ל, לוחמי משטרת ישראל, עובדי שב"כ, רכזי ביטחון שוטף (רבש"צים) וחברי כיתות כוננות – נפלו מאז ה-7 באוקטובר. כל אחד ואחת מהם הוא עולם ומלואו, סיפור שנגדע, משפחה שחרבה.
הנתונים שפרסם אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, אינם רק סטטיסטיקה; הם מפה של כאב ושל אובדן שפשט ברחבי המדינה.
מהדו"ח עולה כי כ-42% מהנופלים (487 חללים) היו מתחת לגיל 21 – צעירים שרק החלו את חייהם הבוגרים, או חיילים בתחילת דרכם. מנגד, 141 חללים היו מעל גיל 40, חלקם אנשי מילואים או כוחות ביטחון ותיקים שנקראו לדגל ונפלו תוך הגנה על הבית.
הטרגדיה חילחלה עמוק אל תוך המרקם החברתי, כאשר מעל 6,500 בני משפחה נוספו באופן רשמי למשפחת השכול:
- 1,973 הורים שכולים – אבות ואמהות שנאלצו לקבור את ילדיהם.
- 351 אלמנות – נשים שאיבדו את בן זוגן.
- 885 יתומים – ילדים שנותרו ללא אב או אם.
- 3,481 אחים ואחיות שכולים – שאיבדו את אחיותיהם או אחיהם.
"ההיסטוריה של מדינתנו נכתבה בדם בנינו ובנותינו," אמר אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון. "שנתיים חלפו מאז פרוץ המלחמה ואגף משפחות, הנצחה ומורשת מתמודד עם היקפים של מעל 20 שנות עבודה."
מאז פרוץ המלחמה, עמד אגף משפחות, הנצחה ומורשת בחזית הטיפול באובדן. עובדי האגף פועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה, במטרה להעניק כבוד והוקרה לנופלים וללוות את המשפחות בשעתן הקשה ביותר.
בימים הראשונים של המלחמה, המשימה המיידית הייתה להביא לקבורה ממלכתית ומכבדת את כלל הנופלים, כאשר עשרות לוויות נערכו בו-זמנית בבתי העלמין ברחבי הארץ – משימה לוגיסטית ורגשית כמעט בלתי אפשרית, שבוצעה במסירות נפש.
כיום, המשימה העיקרית היא תמיכה אישית ומקיפה במשפחות. הליווי כולל מעטפת רגשית, סוציאלית וכלכלית, מתוך הכרה כי "כל משפחה היא עולם ומלוא," כדברי מועלם. האגף מממש את "החוב המוסרי" של החברה לנופלים ולבני משפחותיהם, ומסייע להם להתמודד עם השכול המכאיב.
לצד התמיכה השוטפת, האגף פועל ללא לאות להנצחת זכרם של הנופלים. עבודת ההנצחה כוללת חידוש אנדרטאות קיימות, הקמת אנדרטאות חדשות, והרחבת תשתיות הקבורה. במטרה לתת מענה מיידי להיקף הנופלים, הורחבו בתי עלמין קיימים, נוספו חלקות חדשות והוקמו חלקות צבאיות בבתי עלמין אזרחיים, בהתאם לצורך.
בשנה האחרונה לבדה, נוספו 262 חללים למניין מערכות ישראל, והצטרפו למעגל השכול מעל 1,300 בני משפחה נוספים, ביניהם 240 יתומים ומעל 751 אחים ואחיות שכולים. נתונים אלו מעידים על כך שהמלחמה, על אף שנתיים שחלפו, עדיין גובה מחיר יומיומי.
בסיכום דבריו, הביע ראש האגף תפילה משותפת של עם שלם: "בלבנו תפילה לשובם של החטופים, לרפואת הפצועים ולחזרתם בשלום של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הנלחמים למען עתידנו."
הנתונים המזעזעים של משרד הביטחון משמשים תזכורת כואבת למחיר המלחמה, והם מחייבים את החברה הישראלית כולה לזכור, להוקיר וללוות את משפחות השכול במסע הארוך והכואב של החיים בלעדיהם.
