שיזפון, בסיס ההכשרות של חיל השריון. בין רעש הזחלים המתכתש לחום המדבר המהביל, יושב סרן א' רגוע ושלו. "כיף לחזור לשיזפון ולפודרה," הוא זורק בחיוך מאופק. המשפט הקצר הזה מסתיר מאחוריו סיפור מדהים על אובדן, שיקום טכנולוגי פורץ דרך וחזרה לתפקיד פיקודי, שמטרתו להכשיר את דור העתיד של לוחמי השריון. סרן א', קצין השריון שאיבד את יד ימין וראייתו נפגעה באופן משמעותי מפיצוץ רימון, מוכיח שוב ושוב שהרוח האנושית חזקה מכל מגבלה פיזית.
סיפורו של סרן א', שהיה מפקד פלוגה מבטיח בחיל השריון, נקטע בפתאומיות במהלך פעילות מבצעית. פיצוץ רימון עוצמתי פגע בו ישירות, והותיר אותו עם פציעות קשות ומורכבות. הפגיעה החמורה ביותר הייתה ביד ימין, שנאלצה להיקטע, וכן פגיעה משמעותית בראייה. עבור קצין לוחם, שאחיזתו וראייתו הן הכלים המרכזיים שלו בפיקוד ובניהול קרב, מדובר היה ברגע שאיים למוטט את עולמו.
"ברגעים הראשונים אחרי הפציעה, כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה איך ממשיכים מכאן," משחזר א' בשקט. "זה לא רק הכאב הפיזי; זה החשש מאיבוד הזהות. האם אוכל להיות שוב מפקד? האם הצבא ירצה אותי חזרה?"
השלב הראשון היה שלב ההישרדות הפיזית והנפשית. אחרי אשפוז ארוך, החלה תקופת שיקום ממושכת ומאתגרת. אנשי השיקום בצה"ל ובמערכת הבריאות נרתמו למשימה, כשהמטרה הברורה של א' הייתה לא רק לחזור לתפקוד, אלא לחזור לפקד.
הנקודה המפתיעה בסיפור היא לא רק הרצון של א' לחזור, אלא הפתרונות שנמצאו כדי לאפשר זאת. כאן נכנסה לתמונה הטכנולוגיה, שסיפקה לא' כלי חדש להתמודדות.
במסגרת תהליך השיקום, ובעקבות צרכיו המיוחדים כקצין לוחם, נוצר עבורו אביזר טכנולוגי ראשוני. פיתוח זה, שנועד לפצות על אובדן יד ימין, אפשר לו לבצע פעולות שונות, כולל שימוש בציוד צבאי מסוים. זהו צעד חלוצי המשלב את הרפואה הצבאית עם הנדסת אנוש מתקדמת, ומאפשר לנפגעי פציעות קשות לשוב למערך הלוחם.
אך ה"אביזר הטכנולוגי" החשוב ביותר הוא ללא ספק כוח הרצון של א' עצמו. הוא למד לתפקד מחדש, למצוא פתרונות יצירתיים למגבלותיו ולשלב את הפציעה כחלק בלתי נפרד ממי שהוא. הפציעה לא הפכה אותו לנכה, אלא לפקח.
לאחר תהליך השיקום המוצלח, ועם אישור מלא של כל הדרגים המקצועיים, חזר סרן א' לבסיס שיזפון, "בית הספר" של חיל השריון. הוא שב ללבוש את מדיו ולעמוד מול טירונים ומפקדים צעירים, הפעם בתפקיד משמעותי בהכשרת לוחמי הדור הבא.
"החזרה שלי לכאן היא אמירה," הוא מסביר, מבטו הרגוע משדר עוצמה שקטה. "אני רוצה שהחיילים יראו שגם אחרי הפגיעה הקשה ביותר, אפשר לקום ולהמשיך לפקד, להשפיע ולהיות חלק. המסר שלי אליהם הוא לא על רימון או על פציעה, אלא על מחויבות ועל מה שאתה עושה עם מה שנותר לך."
נוכחותו בבסיס היא שיעור חי במוטיבציה ובמשמעות של המילה 'נחישות'. חיל השריון, הידוע באתוס של עוצמה פיזית ומנטלית, קיבל לידיו מפקד שהוא סמל חזק של חוסן. הוא מלמד את הלוחמים הצעירים לא רק על תפעול טנק, אלא גם על תפעול החיים תחת לחץ ומגבלה.
סיפורו של סרן א' אינו רק סיפור אישי של חייל אחד. הוא מייצג את רוח צה"ל, שאינו מוותר על מפקדיו ועל לוחמיו, וכן את היכולת של החברה הישראלית לחבק ולשלב מחדש את אלה שנפצעו למענה.
בזכות הנחישות שלו ובזכות התמיכה הטכנולוגית והרפואית, סרן א' הוא מפקד הפלוגה שהוכיח שהכול אפשרי. הוא עומד שוב ושוב על הקווים המאובקים של שיזפון, וקולו, שכעת מלווה בהבעה של ניסיון וכאב, מהדהד במסדרונות המפקדה ובתוך כלי הרכב המשוריינים. המורשת שלו היא לא רק בשיקום תפקוד, אלא בשיקום הרוח, וזהו השיעור החשוב ביותר שהוא מעניק לשריונרים הבאים.
