מטפל סיעודי מואשם בבית המשפט המחוזי בירושלים בהתעללות מזעזעת בקשיש חסר ישע בן 71, חולה דמנציה המרותק למיטה. לפי כתב האישום, המטפל תקף והכה את הקורבן באופן שיטתי במשך שבועות, כולל אירוע שבו הותיר אותו בחיתול מלוכלך לאחר שהיכה אותו.
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום חמור נגד רונאלד הילארי דסוזה, מטפל סיעודי, בגין התעללות בחסר ישע על ידי אחראי. על פי האישומים, דסוזה התעלל בקשיש בן 71 הסובל מדמנציה קשה, המרותק למיטה ולכיסא גלגלים, ואינו מסוגל לתפקד בכוחות עצמו או להגן על עצמו.
מכתב האישום עולה תמונה קשה של התעללות שיטתית וחוזרת. דסוזה, שהועסק כמטפל הסיעודי של הקורבן, מואשם כי תקף והכה את הקשיש חסר האונים בידיו ובפניו במשך שבועות ארוכים. תדירות המעשים ואופיים האלים מעידים על דפוס פעולה מחריד שניצל באופן ציני את מצבו הפגיע של הקשיש.
שיא הזוועה תואר באחד האירועים, שהתרחש כאשר המטפל הגיע להחליף לקשיש חיתול. על פי הנטען, בשל "תחושות גועל", המטפל הגיב באלימות קיצונית במקום במקצועיות ובחמלה המצופה:
"הנאשם נתן לנפגע מכה בגב, השכיב אותו, היכה בזרועו, אחז בראשו ודחף אותו בעוצמה," נכתב בכתב האישום. לאחר מכן, הותיר המטפל את הקשיש בחיתולו המלוכלך, כשהוא מושפל, כואב וחסר יכולת לזעוק לעזרה או לשנות את מצבו.
מקרה זה מעלה שוב את סוגיית הפיקוח והאמון במערך הטיפול הסיעודי לקשישים, ובמיוחד לאנשים הסובלים מדמנציה קשה. קורבנות דמנציה נמצאים במצב פגיע במיוחד – הם תלויים לחלוטין במטפלים לצורך הפעולות הבסיסיות ביותר, ופעמים רבות אינם יכולים לתקשר את סבלם או לדווח על האלימות שהם חווים. במקרים כאלו, המטפלים הופכים להיות "העיניים והידיים" של המערכת, וכל פגיעה מצידם מהווה הפרת אמון בוטה וניצול ציני של חוסר הישע.
האחריות המוטלת על מטפל סיעודי כלפי חסר ישע היא גבוהה ביותר, ומשכך, כתב האישום מייחס לדסוזה עבירה חמורה של התעללות בחסר ישע על ידי אחראי – עבירה המייחסת חומרה יתרה למעשים שנעשו על ידי מי שאחראי על שלום הקורבן.
בצעד המעיד על חומרת הראיות והחשש לשלום הציבור, הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של דסוזה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בקשה זו מבטאת את החשש כי המטפל עלול להוות סכנה, לשבש הליכים או לחזור על מעשיו.
המקרה המזעזע של הקשיש בן ה-71 מעלה שאלות קשות הנוגעות לטיפול הסיעודי בישראל, לאופן גיוס והכשרת המטפלים, ובמיוחד למנגנוני הפיקוח והבקרה המיועדים להגן על האוכלוסייה הפגיעה ביותר. הורים ובני משפחה המפקידים את יקיריהם בידי מטפלים נדרשים לאמון מוחלט, וסיפורים כאלה מטלטלים את אמות הסיפים של אמון זה.
הליך משפטי זה צפוי לשפוך אור נוסף על נסיבות האירועים ועל הדרך שבה ניתן להגן טוב יותר על קשישים וחסרי ישע, ולוודא כי אלו המופקדים על הטיפול בהם ממלאים את תפקידם במקצועיות, חמלה ובאפס סובלנות לאלימות והזנחה. בית המשפט יצטרך כעת להכריע בגורלו של המטפל ולקבוע האם אכן ביצע את המעשים הנוראיים המיוחסים לו.
