בתוך הכאוס והבהלה של פיגוע הדקירה במלון בקיבוץ צובה, בלטה דמות אחת שרצה נגד כיוון הבריחה. זהו סיפורו של השוטר מהיחידה המרכזית של מחוז ירושלים, שהגיע ראשון לזירה, ובקור רוח יוצא דופן ובהחלטה של שבריר שנייה, בחר להשתלט על המחבל בידיו החשופות כדי להציל את חייהם של אזרחים שעמדו בקו האש. "המטרה הייתה לסיים את האירוע כמה שיותר מהר ובמינימום נפגעים", הוא משחזר.
השגרה השלווה במלון הפסטורלי בהרי ירושלים הופרה בצהלות אימה ברגע אחד. מחבל חמוש בסכין החל לדקור אזרח תמים, ומיד החלה מהומה גדולה. אורחים ועובדים החלו לנוס על נפשם, מחפשים מחסה מפני הסכנה.
באותו זמן, שוטר בילוש מהיחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז ירושלים, שהיה בסמוך למקום, שמע את הדיווח הראשוני ברשת הקשר המשטרתית. הוא לא היסס לרגע. בעוד כולם בורחים החוצה מהמבנה, הוא החל לרוץ פנימה, אל מוקד הסכנה.
בשיחה עם מפקדיו דקות לאחר האירוע, הוא שחזר את הרגעים הדרמטיים: "מיד כשהבנתי שיש אירוע חריג, שלפתי את האקדח ושמתי כובע זיהוי משטרתי על הראש. זה צעד קריטי כדי שאזרחים וכוחות אחרים שיגיעו יזהו אותי כשוטר ולא יטעו לחשוב שאני חלק מהאיום".
"רצתי לכיוון שממנו האנשים נמלטו", הוא ממשיך לתאר, "הבנתי ששם נמצא המחבל. כשהגעתי לזירה, הבחנתי במחבל, כשסביבו היו מספר אזרחים מבוהלים. חלקם ניסו להתגונן, אחרים היו קפואים במקום מרוב פחד".
כאן, בנקודה הקריטית ביותר, עמד השוטר בפני דילמה טקטית שמפרידה בין אסון לבין הצלחה. האפשרות הקלה והמהירה הייתה לירות במחבל ממרחק בטוח. אולם, קור הרוח המקצועי שלו והבנתו את המצב המורכב הובילו אותו להחלטה אחרת, אמיצה הרבה יותר.
"ראיתי את האזרחים שנמצאים בקרבת המחבל, והבנתי שירי עלול לסכן אותם بشكل ממשי," הוא מסביר. "כדור יכול להחטיא, הוא יכול לעבור דרך המחבל ולפגוע במישהו מאחוריו. בתנאים כאלה, האחריות לשלום האזרחים היא מעל הכל".
באותו רגע, הוא קיבל החלטה שמעטים היו מקבלים. במקום לירות, הוא צמצם טווח במהירות, חתר למגע, והשתמש בכישוריו כלוחם כדי להכניע את המחבל במו ידיו. "השתלטתי על המחבל בידיים ולא בירי על מנת לצמצם את הסכנה של האזרחים שנמצאים במקום", הוא מסכם בפשטות. המאבק היה קצר. השוטר ריתק את המחבל לרצפה, נטרל את הסכנה ממנו, והחזיק בו עד להגעת כוחות תגבור שעצרו אותו.
פעולתו של השוטר לא נעלמה מעיני מפקדיו. במשטרה שיבחו את תפקודו ואת שיקול הדעת המצוין שהפגין תחת לחץ קיצוני. "השוטר הפגין אומץ לב יוצא דופן, חתירה למגע, מקצועיות וערכיות מהמעלה הראשונה", אמר גורם בכיר במחוז ירושלים. "הוא מנע בגופו אסון כבד הרבה יותר, והציל חיים פשוטו כמשמעו. הוא פעל בדיוק כפי שאנו מצפים מכל שוטר ולוחם במשטרת ישראל – לשים את ביטחון האזרח בראש סדר העדיפויות".
סיפור גבורתו של השוטר מצובה הוא תזכורת נוגעת ללב למחויבותם של אנשי כוחות הביטחון, העומדים כחומה בצורה בין הטרור לבין האזרחים. הוא מהווה דוגמה ומופת לא רק לאומץ פיזי, אלא גם לאומץ מוסרי – היכולת לקבל את ההחלטה הנכונה, גם אם היא הקשה והמסוכנת ביותר, מתוך תחושת אחריות עמוקה לחיי אדם. ברגע אחד של אמת, הוא הראה כיצד ערכים של הגנה על הציבור הופכים מסיסמה למעשה גבורה שיציל חיים.
