ממשלת ישראל אינה מאפשרת לחטופים לחזור לישראל. החטופים נמצאים במנהרות חמאס, וצה"ל מפציץ אותם. אלה היו המסרים של מיצג המחאה שהוצג במסגרת הפגנות נגד הממשלה, הפגנות שדרשו להחזיר את החטופים הביתה.
ההשוואה של ישראל לחמאס, שגוררת הטענה המקוממת שחיל האוויר של צה"ל פוגע בחטופים, היא שקרית ומזיקה. מסרים מסוג זה פוגעים במאבק הלאומי לשחרור החטופים, ומשרתים את האינטרסים של ארגוני טרור כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי.
השימוש במיצג כזה, שמעורר סערה וזעם, מעיד על הלך הרוח הקיצוני שחלקים מסוימים מהמחאה אימצו. במקום להתמקד במטרה המשותפת – השבת החטופים – הוא מעוות את המציאות ומפנה אצבע מאשימה נגד צה"ל. מיצגים מהסוג הזה לא רק מחבלים במאמצי המשא ומתן, אלא גם פוגעים באמון הציבור בצבא וביכולת שלו להגן על אזרחי המדינה.
במהלך ההפגנות נגד הממשלה, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, דבר שגרם לעומסי תנועה ולכאוס. על אף שמדובר בחלק לגיטימי של מחאה דמוקרטית, יש לבחון האם נקיטת פעולות מסוג זה מקדמת את המטרה. ההתנגשות עם הציבור, הפגיעה בשגרת החיים, והשימוש במסרים רדיקליים עלולים להרחיק את התומכים במאבק, במקום לגייס אותם.
יש לציין כי מטרת המחאה – השבת החטופים וקריאה לממשלה לפעול באופן נחרץ יותר בנושא – היא מטרה חשובה ומקודשת. עם זאת, הדרך שבה היא מוצגת קריטית להצלחתה. השימוש במיצג המעוות פוגע קשות באמינות המאבק, מעורר מחלוקת מיותרת ומעניק תחמושת לאלו שמבקשים לערער את הלכידות הלאומית.
אין ספק כי המיצג המזעזע שהוצג במחאה נגד המלחמה והשבת החטופים שובר שיאים של חוסר רגישות וניתוק. הוא מציג תמונה מעוותת ומקוממת, הפוגעת בעם ישראל כולו.
השימוש במיצג מסוג זה הוא כלי רב עוצמה להפצת מסרים, אך כאשר הוא מופנה נגד הכוחות המגינים על המדינה, הוא חוצה קו אדום ומטשטש את הגבול בין מותר לאסור. הטענה המזעזעת כי חיל האוויר הישראלי, שפעולותיו מיועדות לפגוע באויב ולהגן על אזרחי המדינה, פועל נגד החטופים, היא תמוהה ומקוממת.
ההשוואה המקוממת בין צה"ל לחמאס, ארגון טרור שהטבח ב-7 באוקטובר הוכיח שוב את אכזריותו, היא בבחינת עיוות מוחלט של המציאות. העובדה שגורמים מסוימים במחאה בחרו להשתמש בנרטיב של חמאס, שמטרתו להציג את ישראל כמדינה תוקפנית, מראה על חוסר אחריות משווע ועל ניתוק מוחלט.
בזמן שמשפחות החטופים מתמודדות עם חוסר ודאות יום-יומית, ועם כאב בלתי נתפס, השימוש בסמל כה רגיש ומכאיב כדי להעביר מסר פוליטי מעוות הוא מעשה ציני. במקום לרכז את המאמצים סביב מטרה לאומית משותפת, בחרו המארגנים לייצר פרובוקציה שיצרה פיצול וקרע בחברה הישראלית.
ההפגנות נגד הממשלה, שהתקיימו ברחבי הארץ, כללו חסימות כבישים שגרמו לעומסים כבדים, עוררו את זעם הציבור. השימוש במסרים קיצוניים, כמו המיצג המזעזע, רק מחזק את התחושה שחלקים מהמחאה איבדו את דרכם.
מדינת ישראל כולה מאוחדת במאמץ להשיב את החטופים. מחלוקות פוליטיות הן דבר לגיטימי, אך כאשר הן פוגעות במטרה המשותפת, חציית הגבולות הופכת בלתי נסבלת. המיצג המביש שהוצג במחאה, הוא הוכחה לכך שחלק מהמאבק הפוליטי מתנהל ללא גבולות, על חשבון החברה הישראלית כולה.
המקרה הזה מעלה שאלות חשובות על גבולות חופש הביטוי והשימוש בו למטרות פוליטיות. בעוד שזכות המחאה היא זכות יסוד בכל דמוקרטיה, שימוש במסרים שיקריים ומסיתים, במיוחד בזמן מלחמה, צריך להיבחן בקפידה. עלינו לשמור על דיון ציבורי מכובד, גם בזמנים קשים אלה, ולזכור שהמטרה המשותפת צריכה לעמוד מעל לכל.
