ישראל – בעיצומה של מלחמה מורכבת ועל רקע ביקורת פומבית הולכת וגוברת, שר הביטחון ישראל כ"ץ יוצא היום במתקפה חריפה נגד "הלשעברים" – קצינים בכירים בדימוס וגורמים נוספים שמתחו ביקורת על תהליך המינויים בצה"ל וההתנהלות במלחמה. השר כ"ץ מציג חזית איתנה מול המבקרים, ומצהיר כי הוא "גאה באיכות המינויים" שאישר ובשדרת הפיקוד המתחדשת של צה"ל. הדברים, שנכתבו ככל הנראה בתגובה לגל של פרסומים וראיונות ביקורתיים, חושפים מתח הולך וגובר בין הדרג המדיני לבין קצינים בדימוס, ונוגעים בנקודות רגישות במיוחד בתקופה של מלחמה.
"אני גאה באיכות המינויים שאישרתי ובשדרת הפיקוד של צה"ל המתחדש במציאות שלאחר ה-7 באוקטובר," כתב השר כ"ץ בהצהרה. הוא התייחס באופן ישיר ובוטה למבקרים: "ולכל הלשעברים מותחי הביקורת ומטיפי המוסר – קצת צניעות לא תזיק." הדרישה ל"צניעות" היא תגובה ישירה לטענות על פוליטיזציה של הצבא, ועל כך שהדרג הפוליטי מנסה לכפות את דעתו על הצבא.
הרקע למתקפה של כ"ץ הוא ויכוח ציבורי ופנימי עמוק בנוגע לאופיו של צה"ל שלאחר השבעה באוקטובר. מאז המחדל, הדרג המדיני ופיקוד צה"ל פועלים לביצוע סדרה של מינויים ותחלופה של בכירים, במטרה להפיק לקחים ולהתאים את הארגון לאתגרי העתיד. המינויים הללו, על פי השר כ"ץ, הם חלק מהמהפכה הנדרשת כדי למנוע הישנות של מחדלים בעתיד.
אלא שחלק מהמינויים, כמו גם אופן ניהול המערכה, נתקלים בביקורת קשה מצד קצינים בכירים בדימוס. הללו טוענים כי המינויים אינם מתבססים על שיקולים מקצועיים בלבד, וכי חלק מההחלטות מתקבלות מתוך שיקולים זרים, כמו שיקולים פוליטיים או אישיים. הם טוענים כי הדרג המדיני מתערב באופן יתר על המידה בעבודת הצבא, דבר שפוגע ביעילותו ובאמון הציבור בו.
הדרישה של השר כ"ץ ל"קצת צניעות" היא לב לבה של המחלוקת. הוא מטיח במבקרים את האשמה שהם "מטיפי מוסר", ורומז שהביקורת שלהם מגיעה ממקום של חוסר אחריות, אולי אפילו ממקום אישי. לטענתו, מי ששימש בעבר בתפקידים בכירים בצה"ל, ויתכן שאף היה שותף בגיבוש הקונספציות שכשלו, צריך להיות זהיר יותר בביקורת שלו על המערכת הנוכחית.
"מי שניהל את הצבא עד לא מזמן, ולא הצליח למנוע את ה-7 באוקטובר, צריך לנהוג באחריות ובאיפוק ולא לרוץ לכל פאנל טלוויזיוני ולהטיף מוסר," אמר גורם בכיר במערכת הביטחון. "המהפכה בצה"ל היא כואבת אבל הכרחית. השר והרמטכ"ל מנסים לעשות את הטוב ביותר כדי להחזיר את האמון ולשקם את הארגון, וזה לא קל כשהם צריכים להתמודד עם התקפות מהבית."
הדברים של כ"ץ מצטרפים למתח מתמשך שקיים בין הקצונה הבכירה בדימוס, שחלק גדול ממנה מזוהה עם גישה ביטחונית מסוימת, לבין הדרג המדיני, שחייב להתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. בעוד שהקצינים בדימוס מציגים את עצמם כנושאי דגל המקצועיות והניסיון, הדרג המדיני רואה בהם גורם המעכב את השינוי הנדרש.
העימות הפומבי בין שר הביטחון לבין גורמים מתוך האליטה הצבאית לשעבר עלול להותיר צלקות עמוקות. הוא פוגע בלכידות הנדרשת בעיצומה של מלחמה, ויוצר תחושה של בלבול בקרב הציבור, שנחשף לחוסר הסכמה בלב המערכת הביטחונית. בעוד שהציבור זקוק למנהיגות מאוחדת וברורה, הוא נחשף לוויכוחים פנימיים שעלולים לערער את ביטחונו.
הצהרתו של השר כ"ץ היא ניסיון לסגור את השורות, להגן על ההחלטות שהתקבלו, ולהציב קו אדום בפני הביקורת הפומבית. בעוד שאין ספק כי ביקורת היא חלק חשוב בדמוקרטיה, במיוחד בזמן מלחמה, השר כ"ץ רומז כי יש גבול לכל דבר, וכי קצינים בדימוס צריכים לשמור על ממלכתיות ועל כבוד הארגון שבו שירתו, גם כשהם לא מסכימים עם הדרך.
נותר רק לקוות כי הוויכוח הזה, על כל מורכבותו, יתועל לדיון מקצועי ובונה, ולא יגרור את המערכת הביטחונית לעימות פנימי שיפגע במאמץ המלחמתי.
