תל אביב – תחקירים פנימיים של צה"ל, שפורסמו לאחרונה, חושפים תמונה מטרידה: רוב מקרי ההתאבדות של חיילים מתחילת שנת 2025 קשורים באופן ישיר לחוויות הקשות של הלחימה. נתונים אלו מעוררים דאגה עמוקה בקרב גורמים צבאיים ורשויות הבריאות, אשר חוששים כי התופעה עלולה להתרחב.
על פי הנתונים, מאז תחילת השנה שמו קץ לחייהם 16 חיילים. בצה"ל מודים כי רובם המוחלט של המקרים קשורים למראות קשים אליהם נחשפו החיילים, לאובדן חברים קרובים במהלך הקרבות, ולחוסר היכולת להתמודד עם האירועים הטראומטיים.
גורם צבאי בכיר, שדיבר עם כאן רשת ב, התייחס לנושא ברצינות תהומית ואמר: "רוב מקרי ההתאבדות של חיילים נבעו בשל הנסיבות של מציאות מורכבת בעקבות המלחמה. יש למלחמה נגזרות, וזה אחד מהמקרים הקשים ביותר שצריך להתמודד איתם".
בצה"ל מדגישים כי כל מקרה של התאבדות נחקר לעומק, מתוך ניסיון להבין את הנסיבות ולמנוע את המקרה הבא. התחקירים העלו כי חיילים רבים, אשר חוו אירועים קשים, לא הצליחו להתמודד לבד עם הקשיים הנפשיים, ולא תמיד פנו לקבלת עזרה מקצועית, בין אם מסיבות של בושה, חוסר מודעות או חוסר נגישות.
ההתמודדות עם טראומה לאחר לחימה אינה תופעה חדשה, אך היקף האירועים ב-2025 מעורר חשש מיוחד. חיילים רבים חוזרים משדה הקרב אל שגרת החיים, אך הם נושאים עמם את הצלקות הנפשיות של האירועים שחוו. סיוטים בלילה, פלשבקים לאירועים קשים, חוסר יכולת לתקשר עם הסביבה או להביע רגשות – כל אלו הם רק חלק מהסימפטומים של פוסט טראומה.
"המעבר משדה קרב אינטנסיבי לחיי שגרה הוא מעבר מורכב", מסבירה פסיכולוגית קלינית העובדת עם חיילים משוחררים. "חיילים רבים חווים תחושות אשמה על כך שהם שרדו בזמן שחבריהם נפלו, או שהם מתקשים למצוא את מקומם בחזרה בעולם האזרחי, שאינו מבין את שחוו. חשוב מאוד שצה"ל והחברה כולה יהיו ערוכים לתמוך בחיילים אלו".
בצה"ל כבר החלו לגבש תוכנית פעולה רחבה, שמטרתה להתמודד עם התופעה. התוכנית כוללת מספר צעדים מרכזיים:
- הגברת המודעות: קמפיינים פנימיים וחיצוניים להעלאת המודעות לחשיבות הפנייה לעזרה נפשית.
- שיפור הנגישות: הגברת נגישותם של פסיכולוגים ואנשי מקצוע לחיילים, במיוחד ביחידות קרביות, ובמתן מענה מהיר ודיסקרטי.
- ליווי ותמיכה: יצירת מנגנונים לליווי ותמיכה בחיילים שחוו אירועים טראומטיים, מרגע האירוע ועד לחזרה לשגרה.
- שיתוף פעולה עם ארגונים אזרחיים: שיתוף פעולה עם עמותות וארגונים אזרחיים המטפלים בנפגעי פוסט טראומה, כדי להבטיח רשת תמיכה רחבה גם לאחר השחרור.
"המלחמה לא נגמרת כשהכדורים מפסיקים לעוף", אומר הגורם הצבאי. "המאבק על הנפש של הלוחמים שלנו הוא מאבק לא פחות חשוב. אנחנו נחושים להשקיע את כל המאמצים הנדרשים כדי לתת מענה, ולמנוע את הטרגדיה הבאה".
החברה הישראלית, שנשאה בנטל המלחמה, צריכה גם היא להיות שותפה למאמץ הזה. התמיכה בחיילים ובחיילים משוחררים, ההכלה וההבנה של הקשיים הנפשיים, יכולים להוות רשת ביטחון חשובה שתסייע להם לעבור את התקופה המורכבת. זהו לא רק נטל של צה"ל, אלא משימה לאומית
