מאת: כתב דרום, חדשות המרכז
באר שבע – "זירה קשה מאוד, מראה קורע לב". כך תיארו הבוקר (רביעי) מתנדבי זק"א מרחב נגב, צוות באר שבע, את האירוע אליו הוזעקו ברחוב תקוע בעיר. מאחורי ההודעה הלקונית והמקצועית של ארגון החסד, מסתתר סיפור אנושי קשה, הכולל כאב, טרגדיה והצורך הבלתי מתפשר להעניק את הכבוד האחרון לנפטר, יהיו נסיבות מותו אשר יהיו.
הקריאה שהגיעה עם השחר:
השעה הייתה עדיין מוקדמת כשטלפון אחד שבר את השקט של הבוקר אצל מתנדבי זק"א. "התקבלה קריאה על מציאת גופה בדירה ברחוב תקוע", מספר יוני רפאלי, ראש צוות זק"א באר שבע, בקול שקט וכמעט אדיש, כפי שמלמדים אותם להתמודד עם זוועות יומיומיות. "הפרטים הראשוניים היו חלקיים, אבל הבנו שמדובר במקרה לא פשוט".
צוות ראשוני של מתנדבים, המורכב מבעלי ניסיון רב, מיהר למקום. כשהגיעו לזירה, התמונה שהתגלתה לעיניהם הייתה קשה אף יותר מהצפוי. המשטרה כבר הייתה במקום, ואנשי זיהוי פלילי החלו את עבודתם. "מדובר בזירה שבה שהתה הגופה מספר ימים, ככל הנראה", הסביר אחד מהמתנדבים, שלא יכול היה לפרט מעבר לכך בשל צנעת הפרט וכיבוד המשפחה.
עבודת קודש תחת תנאים בלתי אפשריים:
תפקידם של מתנדבי זק"א הוא קדוש וקשה כאחד. הם אלה שמגיעים לזירות הקשות ביותר – תאונות דרכים מחרידות, מקרי רצח, התאבדויות, מוות בודד, אסונות טבע – ועוסקים באיסוף הממצאים וחלקי הגופה, בטיהור הזירה, ובסיוע לרשויות במטרה להביא את הנפטר לקבורה מכובדת על פי ההלכה. "היה צריך לטפל בזירה בזהירות מיוחדת, ובמקצועיות מירבית", ציין רפאלי. "הדגש הוא תמיד על כבוד המת, ועל איסוף כל פיסת מידע שיכולה לסייע למשטרה ולמשפחה".
העבודה בזירה קשה שכזו דורשת לא רק אומץ לב ונחישות, אלא גם כוחות נפשיים עצומים. הריחות, המראות, והידיעה שמדובר בבן אדם – כל אלה מלווים את המתנדבים שעות ארוכות. "אנחנו רואים דברים שאף אדם לא אמור לראות", אומר אחד המתנדבים הוותיקים, "אבל אנחנו יודעים שאנחנו שם למען הנפטר, למען משפחתו, וגם למען הקהילה כולה. מישהו צריך לעשות את זה".
הטיפול בזירה ברחוב תקוע כלל שיתוף פעולה צמוד עם כוחות המשטרה וגורמי הרפואה. המתנדבים פעלו בסבלנות ובקפדנות, תוך שימוש בציוד מגן מתאים, על מנת להבטיח שהזירה תפונה בצורה המכובדת וההלכתית ביותר.
מאחורי הקלעים: כאב, תמיכה והתמודדות:
המתנדבים של זק"א מגיעים מכל קצוות החברה הישראלית – חילונים, דתיים, חרדים, מכל העדות והמגזרים. המשותף לכולם הוא הרצון העז לסייע, לתרום, ולהעניק כבוד אחרון גם במצבים הקשים ביותר. "אנחנו צוות מגובש מאוד", מספר רפאלי. "אחרי כל אירוע כזה, אנחנו מדברים על מה שראינו, על הקשיים. אנחנו תומכים אחד בשני, וזה מה שמחזיק אותנו".
מעבר להיבט המקצועי, יש לעבודתם של מתנדבי זק"א גם היבט אמוני עמוק. עבור רבים מהם, העיסוק בכבוד המת הוא מצווה, דרך להכיר בערך החיים, גם כשהם הסתיימו בטרגדיה. "אנחנו מגיעים כדי להבטיח שלא יהיה חילול כבוד המת, ושכל נפטר יגיע לקבורה שלמה", אומר מתנדב אחר. "גם אם הוא חי לבד, גם אם לא היה לו מי שידאג לו בחייו, אנחנו נדאג לו ברגעיו האחרונים".
הטרגדיה שמעבר לכותרות:
פרטי האירוע ברחוב תקוע, כמו במקרים רבים של מוות בודד או נסיבות טרגיות אחרות, לרוב אינם מפורסמים בהרחבה בתקשורת. הם נשארים בגדר "זירה קשה" עבור המתנדבים, ובגדר כאב נסתר עבור המשפחה, אם קיימת. עם זאת, כל אירוע כזה הוא תזכורת כואבת למורכבות החיים, לבידוד שחווים לעיתים אנשים, ולחשיבות של קהילה תומכת.
פעילותם של מתנדבי זק"א, הפועלים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ללא תמורה, היא עמוד תווך חיוני במארג החברתי. הם הגיבורים האלמונים שמגיעים אל הצללים, מנקים את השברים, ומעניקים לנפטרים את המעבר המכובד מהעולם הזה. סיפורם של המתנדבים ברחוב תקוע בבאר שבע הוא רק דוגמה אחת קטנה למסירותם הבלתי נלאית, ולעבודת הקודש שהם מבצעים יום אחר יום, לילה אחר לילה, מתוך תחושת שליחות עמוקה.
תודות ולקחים:
"אנחנו רוצים להודות לכוחות המשטרה ולכל הגורמים שהיו איתנו בזירה על שיתוף הפעולה", סיכם יוני רפאלי. "אני מקווה שמשפחת הנפטר תמצא נחמה, ושנסיבות המקרה יתבהרו". האירוע הזה, כמו רבים אחרים, מהווה תזכורת כואבת לצורך בערבות הדדית ובשימת לב לסובבים אותנו, כדי למנוע מקרים דומים של מוות בודד, ולדאוג כי אף אדם לא יישכח או יינטש גם ברגעיו האחרונים.
