הממונה על הליכי חדלות פירעון ניצב בפני הזדמנות משמעותית לעצב מחדש את המדיניות הכלכלית והחברתית בישראל, דרך תקנות חדשות שיסדירו את חייהם של אזרחים המצויים ברגעים המורכבים של הליכי חדלות פירעון. אחת הסוגיות המרכזיות בתקנות החדשות נוגעת ישירות לאופן חישוב התשלום החודשי שיידרש כל חייב לשלם במסגרת ההליך. קביעה זו היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על יכולתם של החייבים להשתקם כלכלית ולשוב למעגל החיים הפעיל.
התקנות החדשות צריכות להתבסס על מודל הוגן ושקוף שיאזן בין זכויות הנושים לבין צרכיו הבסיסיים של החייב ויכולתו הכלכלית האמיתית. יש לבחון מגוון פרמטרים בעת חישוב התשלום החודשי, ביניהם גובה החוב, מצבו המשפחתי של החייב, הוצאות מחייתו ההכרחיות, והכנסותיו הנוכחיות. יתרה מכך, יש לתת משקל משמעותי ליכולת ההשתכרות העתידית של החייב, תוך התחשבות בכישוריו, השכלתו, מצב שוק העבודה והפוטנציאל הריאלי שלו להגדלת הכנסותיו.
הערכת יכולת ההשתכרות של החייב היא נקודת מפתח נוספת בתקנות החדשות. יש ליצור מנגנונים שיאפשרו הערכה מדויקת ועדכנית של פוטנציאל זה, תוך הימנעות מהערכות שרירותיות או מיושנות. ניתן להיעזר בנתוני שוק העבודה, בייעוץ מקצועי, ובתוכניות הכשרה והסבה מקצועית שיכולות לסייע לחייב לשפר את סיכוייו להשתכרות נאותה בעתיד.
חשוב שהתקנות החדשות יאפשרו גמישות מסוימת והתאמה לנסיבות משתנות בחייו של החייב. שינויים במצב המשפחתי, הבריאותי או התעסוקתי עלולים להשפיע באופן משמעותי על יכולתו לעמוד בתשלומים שנקבעו . לכן, יש לקבוע מנגנונים ברורים לבחינה מחודשת של גובה התשלום החודשי במקרים של שינוי מהותי בנסיבות החיים.
בסופו של דבר, מטרת התקנות החדשות צריכה להיות יצירת מסלול שיקום כלכלי בר קיימא עבור החייבים, תוך שמירה על כבודם האנושי ומתן הזדמנות אמיתית לפתוח דף חדש בחייהם. תקנות הוגנות ושקופות יתרמו לא רק לשיפור חייהם של החייבים אלא גם לצמיחה כלכלית וחברתית של המשק כולו. אפשר להגיש המלצות לחוק
