כותרות סנסציוניות ברשתות החברתיות מדווחות בימים האחרונים על "מסמכים סודיים של ה-CIA שנחשפו כעת", וטוענות כי הם מעידים על כך שאדולף היטלר לא התאבד בבונקר בברלין, אלא ברח לדרום אמריקה וחי שם במשך כעשור. הדיווחים מתבססים על מידע לכאורה מתוך מסמכי הביון האמריקני, הכוללים טענות על שהותו במלון בארגנטינה, פגישות עם חייל אס.אס בקולומביה וזהות בדויה בשם "אדולף שריטלמאייר".
אולם, למרות ההתרגשות ברשת, חשוב לבחון את הדברים בפרופורציה. הטענות על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה אינן חדשות וצפות ועולות כבר עשרות שנים, מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה. תיאוריות קונספירציה אלה ניזונו לא פעם מחוסר ודאות ראשונית סביב נסיבות מותו של היטלר ומעדותם המוגבלת של עדי ראייה באותן שנים.
יתרה מכך, ה"מסמכים הסודיים" המדוברים אינם בהכרח חשיפה דרמטית של מידע חדש. לאורך השנים, ארכיונים אמריקאים שונים, כולל אלה של ה-CIA, שחררו מסמכים היסטוריים רבים, חלקם אכן עסקו בחקירת דיווחים שונים על הימצאותו האפשרית של היטלר לאחר המלחמה. עם זאת, רובם המכריע של מסמכים אלה לא סיפק ראיות משמעותיות התומכות בטענה שהוא נותר בחיים.
הראיות ההיסטוריות המקובלות והמוצקות עדיין מצביעות על כך שהיטלר התאבד יחד עם אווה בראון בבונקר בברלין באפריל 1945, לקראת סוף המלחמה. גופותיהם זוהו על ידי בעלות הברית, וגם אם היו סביב הנושא פרטים מעורפלים בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, הקונצנזוס ההיסטורי נותר ברור.
לכן, בעוד שהדיווחים על "מסמכים סודיים" עשויים לעורר סקרנות, חשוב להתייחס אליהם בזהירות ולא לקבל אותם כעובדות מוגמרות. סביר להניח שמדובר בעוד גל של תיאוריות קונספירציה ותיקות, המחזורות בעזרת שחרורם של מסמכים ארכיוניים שאינם בהכרח מכילים מידע חדש ומהפכני. האמת ההיסטורית על סופו של אדולף היטלר נותרה כפי שהיא ידועה כבר עשורים.
