ביקורו של סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול, במרכז הפעילות של ארגון 'יד ביד' בראשות הרב יעקב גלויברמן, זכה לסיקור חיובי ולשבחים מצד סגן השר על פעילות הארגון, במיוחד במבצע 'קמחא דפסחא'. אבוטבול אף הצהיר כי הארגון "נותן יד תומכת למשפחות במצוקה, חסד אמיתי המביא חיוך ושמחת חג לאלפים רבים", וסיים בקריאה הנרגשת "מי כעמך ישראל!".
אין ספק כי פעילות ארגוני צדקה כמו 'יד ביד' היא חשובה וראויה להערכה, במיוחד בתקופה של אי-ודאות כלכלית וצרכים גוברים בקרב אוכלוסיות מוחלשות. מאות המתנדבים המושקעים במבצע 'קמחא דפסחא' ראויים לכל שבח על נכונותם לסייע ולתרום מזמנם וממרצם.
עם זאת, התפעלותו הגורפת של סגן השר מעלה מספר תהיות. האם "החיוך ושמחת החג לאלפים רבים" משקפים את התמונה המלאה של מצוקת המזון בישראל? האם פעילותם של ארגונים כמו 'יד ביד', חשובה ככל שתהיה, יכולה להוות תחליף למדיניות ממשלתית מקיפה ויעילה לביטחון תזונתי ולצמצום העוני?
העובדה שסגן שר החקלאות מוצא לנכון לשבח ארגון המסייע לנזקקים לקראת החג, מעידה בעקיפין על קיומה של בעיה משמעותית של חוסר ביטחון תזונתי בקרב חלקים נרחבים באוכלוסייה. במקום להסתפק בהבעת התפעלות מיוזמות פרטיות, אולי ראוי היה שמשרד החקלאות, בראשותו של השר ובסיוע סגנו, יתמקד בגיבוש וביישום של תוכניות ארוכות טווח לטיפול בשורשי הבעיה.
אזכורו של הרב אריה דרעי והערכתו לפועלו של הרב גלויברמן אינו מפתיע, אך הוא מעלה שוב את השאלה על הקשר בין פוליטיקה לפעילות צדקה. האם הביקור וההצהרות הנלהבות של סגן השר נועדו רק להביע תמיכה בארגון חשוב, או שיש בהם גם ממד פוליטי ורצון ליצור תדמית חיובית לקראת החג?
בסופו של דבר, פעילותו של ארגון 'יד ביד' היא חשובה ומועילה, אך היא אינה יכולה להוות תחליף לאחריות הממשלתית לדאוג לרווחת כל אזרחיה. שבחים ו"פנים יפות" הם חשובים, אך נדרשת גם מדיניות ממשלתית ברורה ויעילה שתבטיח ביטחון תזונתי לכל משפחה בישראל, ולא תשאיר את המשימה רק בידי ארגוני חסד.
