"אחלה עסקים" מדווחת לכם אודות הנכסים המוגדרים כ"הקדש דתי" נועדו לשרת מטרות ציבוריות, אך התנהלות בית הדין הרבני סביב סכסוך עסקי על מגרש בירושלים, חושפת מגמה רחבה ומסוכנת הרבה יותר: בתי הדין הרבניים חותרים לערעור סמכותם של בתי המשפט האזרחיים ומתערבים בסכסוכים עסקיים בטענה שהם נוגעים ל"הקדש". זאת, במקביל לקידום יוזמות חקיקה שנועדו להרחיב משמעותית את סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים ולשנות את מאזן הכוחות בין גופי המשפט במדינה. כל הפרטים
תחקיר – נדל"ן | מערכת "אחלה עסקים" עם העניין הבא. תחילה, אודות פרשת "קרן הייטנר" בקצרה: הקדש הייטנר שהחזיק בנכס בגבעת שאול בירושלים, היה נתון בהליך בוררות מול עסק מקומי שטען למעמד של דייר מוגן בנכס. פסק הבורר שנפסק לטובת אותו עסק מקומי אף אושרר בביהמ"ש המחוזי. בתגובה, בית הדין הרבני פסק לבטל את אותה בוררות שאושרה בבית המשפט המחוזי, בטענה שמי שייצג את ההקדש באותו הליך בוררות עשה זאת ללא סמכות.
יחד עם זאת, באותה החלטה, בית דין אישר עסקת מכר שהוביל אותו נציג בדיוק. במסגרת העסקה התמוהה, ההקדש מכר את הנכס ליזם נדל"ן פרטי שהוביל קבוצת רכישה. הסכום שקיבל ההקדש בתמורה – הוזרם מיידית בחזרה לחשבון של קבוצת הרכישה בתמורה להבטחה שקיבל ההקדש – 10% מהפרויקט העתידי שעתיד לקום בנכס.
ההקדש אף חויב לעמוד ב-10% מהחריגה בעלויות הפרויקט. המשמעות בפועל? ההקדש העביר את הנכס ב"חינם", ונותר עם 10% בלבד מהפרויקט ועם חובות. מעבר לפגיעה הכלכלית בהקדש ולעסקה התמוהה, לא ברורה מדיניות ה"איפה ואיפה" אם אותו נציג אכן לא היה מוסמך לחתום בשם ההקדש כיצד ייתכן שיכל לחתום על העסקה התמוהה?
קריאת תיגר על ביהמ"ש.
מעבר להתנהלות המחשידה של בית הדין, עולה כאן שאלה עקרונית: כיצד ייתכן שבית דין רבני מתערב בהחלטה אזרחית שכבר אושרה בבית המשפט? ומה משמעות המהלך שבו בית דין דתי מערער, הלכה למעשה, על פסיקות של מערכת המשפט האזרחית? כמו כן, מלבד קריאת תיגר גסה על סמכות בית המשפט המחוזי, נראה שבית הדין מנסה לדון בנושאים שאין לו סמכות לדון בהם.
מעורבות בסכסוך עסקי: האם מדובר בהרחבת סמכויות בפועל? לכאורה, התערבות בית הדין הרבני בפרשה זו נשענת על העובדה שמדובר ב"הקדש". אך בפועל, מדובר בטיעון שמאפשרת לבית הדין לדון בסכסוך עסקי לכל דבר – כולל מחלוקות על חוזים ותנאים מסחריים. בכך, נפרץ פתח למעורבות רחבה של בתי הדין הרבניים בתחומים שלא היו באחריותם עד כה.
העובדה הזו מטרידה במיוחד בהתחשב בכך שחברי הכנסת החרדים מקדמים בימים אלו חוק שמטרתו להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים כך שיוכלו לדון בסכסוכים עסקיים, גם כשמדובר בצדדים שאינם דתיים. ההצעה כוללת הרחבה של סמכותם לדון בכל נושא אזרחי, אמנם בהסכמת הצדדים – אך מתנגדיה טוענים שמדובר במהלך שיסלול את הדרך להפעלת לחצים בלתי הוגנים על צדדים להסכים לשיפוט דתי.
כמו כן, הניסיונות לשנות את הרכב הועדה למינוי שופטים מעלים את החשש שבעתיד נראה גם בבתי המשפט האזרחיים החלטות של "איפה ואיפה" כפי שמתקבלות בבתי הדין הרבניים.
הועדה למינוי (פוליטי) של דיינים? הוועדה לבחירת דיינים בישראל מאופיינת בהרכב שמעצים את השפעת הפוליטיקאים והממסד הדתי על הליך המינוי: נציגי הממשלה והכנסת זוכים לרוב דומיננטי, לצד הרבנים הראשיים ונציגי לשכת עורכי הדין. כתוצאה מכך, הליך הבחירה לוקה בפוליטיזציה מובנית שמעלה חשש להטיה פוליטית ואידיאולוגית של מערכת המשפט הדתית.
בחזרה לפרשת הייטנר – ייתכן והנסיבות סביב הפרשה יכולים להסביר את ההחלטה התמוהה של בית הדין. הנהנה העיקרי מההחלטה לאשר את העסקה הוא יזם הנדל"ן ישראל הרצברג – שמוביל את קבוצת הרכישה. הרצברג כאמור הוא קרוב משפחה (מחותנו) של ח"כ יעקב אשר מדגל התורה, סיעה בעלת דריסת רגל בוועדה למינוי דיינים.
האם ייתכן שהדיינים לקחו זאת בחשבון כאשר קיבלו את ההחלטה? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא – אבל עצם העובדה שתהיה כזו מתעוררת מלמדת אותנו על הבעייתיות שבהכפפת הליך בחירת דיינים לעסקנים ופוליטיקאים. התמונה מתקדרת אף יותר אם לוקחים בחשבון את הניסיונות הנוכחיים של הקואליציה להשית מנגנון דומה גם על הוועדה לבחירת שופטים, שמבנה הנוכחי נועד להבטיח עצמאות שיפוטית ולמנוע השפעה פוליטית מופרזת.
כבר התרגלנו לכך שמינוי דיינים הוא מינוי פוליטי מובהק, האם אנחנו מוכנים לחיות במדינה שממנה כך גם את שופטיה, המהפכה המשטרית כבר החלה? פרשת "קרן הייטנר" אינה רק דוגמה לפסיקות מעוררות מחלוקת של בתי הדין הרבניים. היא סימפטום של מהלך רחב יותר שמוביל לשחיקה במעמד מערכת המשפט האזרחית ולהעצמת בתי הדין הרבניים כמוסדות מקבילים, אך נטולי פיקוח ציבורי.
במקביל, יוזמות חקיקה להרחבת סמכויות בתי הדין, לצד מהלכים נוספים במסגרת "המהפכה המשפטית" כמו הכפפת מינוי השופטים לפוליטיקאים בדומה להליך בחירת הדייניםמעלות את השאלה: האם אנו עדים לתחילתה של מערכת משפט דתית-פוליטית שמחליפה את שלטון החוק האזרחי בישראל?
זו שאלה שצריכה להטריד כל אזרח ואזרח בישראל: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים אינה רק מהלך משפטי. היא שינוי מבני שמטשטש את הגבולות בין דת ומדינה ומערער את עקרונות השוויון בפני החוק. התוצאה? מערכת משפט מקבילה שמשרתת אינטרסים פוליטיים, מצמצמת את מעמד מערכת המשפט האזרחית, ופוגעת באמון הציבור.
