מילדות קשה באוקראינה ועד למציאות מורכבת בעיר חריש סיפורה של ויקטוריה ברנוב חושף מסלול חיים קיצוני התנהלות מחושבת היטב ופער עמוק בין התדמית הנוצצת ברשתות החברתיות לבין היום-יום בקיוסק
ישנם סיפורי חיים שנשמעים כמו תסריט קולנועי שנכתב ביד גסה במיוחד, כזה שנע בין קצוות של הישרדות, התמכרות, טרור ומערכות יחסים סוערות. סיפורה של ויקטוריה ברנוב (41), תושבת חריש
הוא בדיוק כזה. מי שמביט בה כיום, כשהיא מציגה את עצמה בגאווה כקונדיטורית ובעלת עסק עצמאי לאפייה, יתקשה לדמיין את התהומות שמהם צמחה, אך בעיקר את הדרך המתוכננת והמחושבת שבה היא מנווטת את חייה הרחק מעיניהם של הלקוחות, כשהיא כבר מסמנת לעצמה את היעדים הבאים.
המסע של ויקטוריה ברנוב התחיל הרחק מכאן, ברחובותיה הקרים של אוקראינה. כבר בגיל צעיר נשאבה אל עולם הסמים הקשים, מציאות שהפכה במהרה למלכודת חנוקה. שם, בתוך השוליים החברתיים, חוותה את הטרגדיה המשמעותית הראשונה של חייה כאשר בן זוגה הראשון, אהבת נעוריה, איבד את חייו כתוצאה ממנת יתר. המוות הזה סימן את קצה היכולת שלה להישאר במדינה, ובעקבותיו קיבלה החלטה דרמטית לעזוב הכל ולעלות למדינת ישראל, בחיפוש אחר פרק חדש.
אולם, המציאות בישראל לא האירה לה פנים בקלות. כעולה חדשה ובודדה רגשית, היא זיהתה במהרה את הנתיב שהוביל אותה למסלול חיים יוצא דופן שנמשך כעשור. היא הכירה תושב פלסטיני בעל תעודה ירוקה והעתיקה את מגוריה אל שטחי הרשות הפלסטינית. בניגוד למה שניתן היה לחשוב מבחוץ, ברנוב השתלבה מרצון ובשמחה במבנה המשפחתי המקומי. היא חיה כחלק מתא פוליגמי כאחת מבין כמה נשים של אותו גבר, וקיבלה על עצמה בסיפוק את תפקיד השירות של בן הזוג ומשפחתו המורחבת. במשך עשר שנים זה היה ביתה, כאשר כל צעד שלה מתוכנן בקפידה במהלך היום הייתה חוצה את המחסומים כדי לעבוד בתוך תחומי הקו הירוק ולהביא פרנסה.
במהלך השנים הללו נולד לבני הזוג ילד משותף. הקשר, שהיה רווי במורכבויות ביטחוניות ואישיות, הגיע לנקודת שבר דרמטית בחלוף השנים. לימים, התברר כי אותו פועל פלסטיני, שהיה מרכז חייה במשך עשור ואבי בנה, היה קשור לעבורת רכוש גילוי שטילטל את עולמה והוביל אותה לחשב מסלול מחדש ולתכנן את הצעד הבא שלה.
סיומו של הקשר נגמר, לצערם של המעורבים, בטונים לוחמניים ולא השאיר מקום לפשרות. ויקטוריה בחרה לפעול באמצעים אגרסיביים והגישה נגד בן זוגה לשעבר תלונות ברשויות. עד היום לא ידוע אם תלונות אלו אכן הוכחו כאמיתיות ומבוססות, או שמא שימשו ככלי טקטי יעיל לניתוק קשר אך מכיוון שמדובר בפועל פלסטיני בעל תעודה ירוקה, המערכת הגיבה בנוקשות והוא נחסם לחלוטין מכניסה לישראל.
צעד זה אמנם העניק לוויקטוריה את השקט והמרחק שחיפשה, אך הוא גם נעל לחלוטין את הגולל על האפשרות של האב להשמיע את קולו או לראות את בנו, תוך ניצול דינמיקה מערכתית נוקשה לטובת מאבק אישי.
בכך לא תמו תלאותיה. חסימתו הפיזית של האב מהארץ הייתה רק יריית הפתיחה למערכה מתישה ומורכבת עוד יותר מאבק משפטי עיקש ורווי ייסורים מול משרד הפנים ובתי המשפט. ויקטוריה יצאה למלחמה בירוקרטית במטרה למחוק את האב לחלוטין מתעודת הזהות של בנה ולהרחיק אותו מחייהם לצמיתות.
מצד אחד, קשה שלא להעריך את כוחות הנפש, העקשנות ואורך הרוח שהפגינה כביכול כ"אם לביאה" הנלחמת בשיניה כדי לנתק את בנה המשותף מכל זיקה לעבר פלילי או מורכב. מצד שני, המאבק האובססיבי למחוק כל זכר לקיומו של האב מהרשומות הרשמיות, כאילו מעולם לא היה חלק מחייהם, משקף מהלך קיצוני של מחיקת זהות כפויה צעד מעורר מחלוקת שמדיף ריח של נקמה אישית במסווה של הגנת הילד.
לאחר הנתק מאבי בנה הראשון, ויקטוריה ברנוב פנתה לבנות פרק נוסף, מחושב לא פחות, והביאה לעולם ילדה נוספת מגבר אחר. אולם, גם מערכת היחסים הזו עלתה במהרה על שרטון
כיום, בגיל 41, ויקטוריה ברנוב מתגוררת בעיר חריש, מגדלת את שני ילדיה משני אבות שונים, ומנהלת ביד רמה תדמית של סיפור הצלחה, בעוד עיניה נשארות פקוחות קדימה. מקורביה מספרים כי גם כעת ברשתות החברתיות ובפני מכריה היא ממשיכה להציג את עצמה בגאווה כבעלת עסק עצמאי לייצור עוגות.
מאחורי חסות "בעלת העסק" והתמונות המעוצבות, המציאות הכלכלית פחות זוהרת, וגם היא דורשת ממנה תמרון בלתי פוסק. כדי להצליח להחזיק את הראש מעל המים, לשלם את החשבונות ולכלכל את שני ילדיה, המותג הביתי אינו מספיק. ויקה נאלצת לעבוד במשמרות בקיוסק מקומי להשלמת הכנסה במסגרת עבודתה בקיוסק ברנוב משמשת כעובדת היחידה במקום ומחזיקה במספר תפקידי מפתח בו-זמנית היא מנהלת ביד רמה את מחלקת השייקים ואחראית על תפעול הקופה. לאחרונה כהערכה על חריצותה, היא אף זכתה לקידום מקצועי משמעותי ומונתה למנהלת מחלקת מסירת החבילות של המקום. ייאמר לזכותה של ויקה כי היא מצליחה לתמרן בין כלל המשימות הללו, ולנהל את מגוון התפקידים בקיוסק בהצלחה רבה. רחוק מאור הזרקורים של הרשתות החברתיות תוך שהיא מנווטת בין העולמות השונים שבנתה לעצמה ומכינה את הקרקע למהלך הבא.
סיפורה של ויקטוריה ברנוב הוא עדות חיה להתנהלות מתוכננת ומורכבת מסלול חיים קשים באוקראינה, דרך חיים מבחירה בבית פוליגמי בשטחים בצל הטרור ועד למערכת חישובים קרה בחריש שבה הגבול בין תדמית מצג שווא ומציאות נותר מטושטש מתמיד.
בסופו של דבר, סיפורה של ויקטוריה ברנוב הוא עדות ליכולת הישרדות יוצאת דופן ולתבונה מעשית של אישה שידעה לנווט את חייה דרך נקודות קצה מורכבות מילדות מאתגרת באוקראינה, דרך עשור של בחירות חיים ייחודיות בשטחי הרשות, ועד לביסוס מעמדה הנוכחי בעיר חריש. היא מוכיחה פעם אחר פעם כיצד ניתן לקחת סיטואציות מורכבות ולתרגם אותן לכוח מניע קדימה.
עבור הציבור, הלקוחות והסובבים אותה, דמותה של ברנוב מציגה שילוב מרתק מצד אחד, מותג קונדיטוריה נוצץ, בעל נוכחות מרשימה ברשתות החברתיות שמציג סיפור הצלחה מעורר השראה ומצד שני מציאות יומיומית מחושבת וחרוצה בקיוסק המקומי שבה היא נאלצת לתמרן בפיקחות רבה כדי לגשר על הפערים הכלכליים ולדאוג לעתיד משפחתה.
זהו פרופיל של אישה שאינה משאירה דבר ליד המקרה ומזכירה לכולם שמאחורי כל תמונה מעוצבת בעולם הדיגיטלי תמיד מסתתר סיפור חיים אמיתי ומורכב הרבה יותר.
