מרדכי דוד האיש שהפך את חסימות הכבישים לסימן ההיכר שלו הופתע על ידי מאות אזרחים שהחליטו להשיב לו באותו המטבע תיעוד האירוע שהפך לוויראלי מעלה את השאלה האם מדובר בשיעור בדמוקרטיה או באנרכיה מתוכננת?
מאת: מערכת החדשות
במשך חודשים ארוכים, השם מרדכי דוד הפך לשם נרדף לסיוט של כל נהג בישראל. פעיל הימין, שקנה את עולמו בסרטונים בהם הוא נראה חוסם בגופו וברכבו נתיבי תחבורה מרכזיים כחלק ממחאה פוליטית, גילה אמש שגם לסבלנות הציבורית יש גבול ושהיא יודעת להיות יצירתית במיוחד.
מה שהתחיל כעוד ערב שגרתי בלוח הזמנים של דוד, הפך במהרה למלכודת דבש אזרחית. בעודו מתכונן, ככל הנראה, לפעילות המחאה הבאה שלו, הוא מצא את עצמו בלב ליבה של "חסימה הפוכה". לא משטרה, לא דוחות ולא גורמי אכיפה היו שם כדי לעצור אותו אלא מאות אנשים שהחליטו שהגיע הזמן להראות לו איך זה מרגיש מהצד השני של השמשה.
האירוע התרחש כיכר הבימה כאשר תוך דקות ספורות התקבצו מאות אזרחים סביב רכבו של דוד. לא היו שם אלימות או חילופי מהלומות, אלא כוח אנושי עצום שפשוט סירב לזוז. דוד, שרגיל להיות זה שמכתיב את הקצב ויוצר את הפקק, מצא את עצמו כלוא בתוך "קפסולה" של התנגדות אזרחית.
"זה היה פשוט מדהים לראות את זה," מספר אחד הנוכחים במקום. "הוא ניסה לתמרן, ניסה לדבר, אבל האנשים פשוט עמדו שם. בלי צעקות, בלי בלאגן. פשוט חסמו אותו כמו שהוא חוסם אותנו כל בוקר בדרך לעבודה. היה בזה משהו מאוד סימבולי."
הסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות דקות לאחר מכן לא השאירו מקום לספק: מדובר באחד הרגעים האירוניים ביותר שנראו במחוזותינו לאחרונה. בתיעוד ניתן לראות את דוד נראה המום, מביט סביבו אל ים האנשים שסוגר עליו מכל עבר.
התגובות ברשת לא איחרו לבוא. בעוד שחלק מהגולשים טענו כי מדובר ב"לקיחת החוק לידיים", הרוב המוחץ נטה להשתעשע מהסיטואציה. "צדק פואטי במיטבו", כתב גולש אחד, בעוד אחר הוסיף: "סוף סוף הוא קיבל טעימה מהתרופה של עצמו. אולי עכשיו הוא יבין שזכות המחאה לא כוללת את הזכות למרר לאנשים אחרים את החיים".
האירוע סביב מרדכי דוד מעלה לדיון סוגיה עמוקה יותר בחברה הישראלית של 2026. בעידן שבו הקיטוב בשיאו והרחובות הופכים לזירת התגוששות, האם "חסימת החוסם" היא כלי לגיטימי?
מומחים למדעי המדינה טוענים כי מדובר בתופעה של "אקטיביזם נגדי". כשהציבור מרגיש שגורמי האכיפה אינם עושים די כדי לשמור על הסדר הציבורי ועל חופש התנועה, הוא לוקח את המושכות לידיים. במקרה של דוד, האירוניה הייתה כה חדה שהיא הפכה את האירוע מצדק חברתי לסוג של מופע בידור ויראלי.
לאחר כשעה של מצור, התפזרו המפגינים באותה מהירות בה הגיעו, והשאירו את דוד המום ברכבו. לא ברור האם השיעור הזה ישנה את דרכי הפעולה שלו בעתיד, אך דבר אחד בטוח: בערב הזה, המונח "חוסם רכבים" קיבל משמעות חדשה לגמרי.
עבור מאות האנשים שהשתתפו במחאה הספונטנית הזו, זה לא היה רק עניין של פוליטיקה. זו הייתה הצהרה: הדרכים שייכות לכולנו, ומי שבוחר לחסום את האחר סופו שימצא את עצמו חסום.
