בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את תחריר ספדי תושב מסעדה שפעל בשירות גורמי ביטחון איראניים על פי הכרעת הדין ספדי תיעד תנועות טנקים צילם כוחות צה"ל ודיווח על מיקומי נפילות טילים גם בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" המטרה פגיעה בביטחון המדינה
פרשת ריגול חמורה וממושכת בצפון הארץ הגיעה היום לסיומה בבית המשפט המחוזי בנצרת. תחריר ספדי, תושב הכפר מסעדה שבגולן, הורשע בעבירות של ריגול חמור לטובת איראן, לאחר שניהל מערכת יחסים מודיעינית אסורה עם גורמים עוינים במשך כחמש שנים. הכרעת הדין חושפת כיצד מידע רגיש על פעילות צה"ל זרם מידיו של אזרח ישראלי ישירות לידי האויב, תוך כוונה ברורה לפגוע בביטחון המדינה.
על פי כתב האישום המפורט שהגישה פרקליטות מחוז צפון, הקשר המודיעיני החל כבר בשנת 2019 ונמשך ברציפות עד לשנת 2024. ספדי עמד בקשר הדוק עם תושב סוריה המזוהה עם רשת תקשורת איראנית. למרות המעטה ה"עיתונאי" כביכול, ספדי הבין היטב – ואף חשד באופן מפורש – כי איש הקשר שלו אינו פועל ממניעים תקשורתיים גרידא, אלא משרת באופן ישיר גורמי ביטחון ומודיעין של הרפובליקה האסלאמית.
למרות החשד הכבד, בחר ספדי להמשיך ולטפח את הקשר, תוך שהוא הופך ל"עיניים" של האיראנים על אדמת ישראל, ובמיוחד בגזרה הצפונית הרגישה.
פעילותו של ספדי לא הסתכמה בהעברת מידע כללי. הוא סיפק למפעיליו נתונים טקטיים יקרי ערך על פריסת כוחות צה"ל ופעילותם השוטפת. בין היתר, נהג לתעד תנועות של שיירות טנקים וכלים משוריינים בצפון, לצלם כוחות צה"ל בשטח ולהעביר דיווחים חיים על מיקומים מדויקים של נפילות טילים.
חומרת מעשיו קיבלה משנה תוקף במהלך חודשי מלחמת "חרבות ברזל". בעוד המדינה נמצאת תחת מתקפה, המשיך ספדי לספק לאיראנים "מודיעין בזמן אמת" על אתרי פגיעה ועל היערכות הכוחות בצפון. מידע כזה, המועבר לאויב בעיצומה של לחימה, משמש לתיקון טווחים, לשיפור דיוק הירי ולמעקב אחר תגובות הצבא – פעולות המסכנות באופן ישיר חיי אדם וחיילים.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי ספדי פעל מתוך מודעות מלאה להשלכות מעשיו. ההרשעה בריגול מתבססת על כך שהמידע הועבר בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, תוך ניצול נגישותו הגיאוגרפית של הנאשם לאזורי הלחימה וההיערכות בצפון.
הפרשה מדגישה פעם נוספת את המאמצים הכבירים שמשקיעים גורמי המודיעין האיראניים בגיוס סייענים מקומיים, לעיתים תחת כסות של גופי תקשורת או קשרים אזרחיים, כדי לאסוף מידע שאינו נגיש להם מרחוק.
כעת, לאחר ההרשעה, צפוי שלב הטיעונים לעונש. גורמי המשפט מעריכים כי לאור משך הפעילות (חמש שנים) והעובדה שהיא נמשכה גם בזמן מלחמה, תדרוש המדינה עונש מאסר כבד שישקף את הפגיעה האסטרטגית שנגרמה ממעשיו.