צייד משגרים בחשכה פגיעה כירורגית בלב תעשיית הנשק וסיכול ממוקד של שרשרת הפיקוד מאחורי הקלעים של המבצע האווירי ששינה את המשוואה מול משטר הטרור בטהרן
מאת: כתבנו הצבאי
בשעה שהשמיים מעל המזרח התיכון נצבעו בלהבות של יירוטים, מתחת לרדאר ובשקט תעשייתי, חיל האוויר הישראלי החל לכתוב מחדש את הדוקטרינה של המלחמה המודרנית. זה לא היה רק "מבצע תגובה", אלא רצף אסטרטגי של למעלה מ-600 מטסי תקיפה, שכל מטרתם אחת: פירוק שיטתי, שלב אחר שלב, של היכולת המאיימת ביותר של משטר האייתוללות מערך הטילים הבליסטיים.
התקיפות לא החלו בפיצוצים הגדולים בלב טהרן, אלא בעבודה סיזיפית של איסוף מודיעין "חם". המטרה הראשונה הייתה "צייד המשגרים". בניגוד למטרות נייחות, משגרי הטילים הבליסטיים הם יעד חמקמק הם ניידים, מוסתרים במנהרות עמוקות ויוצאים אל פני השטח לדקות ספורות בלבד לפני השיגור.
בסדרה של גיחות כירורגיות, טייסי הקרב, בשילוב עם מערך הכטב"מים והלוויינות, הצליחו לסגור מעגלי אש בתוך שניות. כל משגר שהושמד לא היה רק כלי רכב שהלך לאבדון, אלא גדיעת היכולת של איראן לייצר "מטחים" משמעותיים שיכולים לאתגר את מערכות ההגנה האווירית.
אבל בצה"ל הבינו שציד המשגרים הוא רק טיפול בסימפטום. כדי לשתק את המערך, צריך לפגוע במחזור הדם שלו. כאן נכנסו לתמונה המטסים נגד אתרי הייצור.
למעלה מ-200 מתוך 600 הגיחות כוונו אל מתקני ערבול הדלק המוצק, מפעלים לייצור ראשי קרב ומעבדות הדיוק. הפגיעה במערבלי הדלק היא קריטית במיוחד: מדובר בציוד טכנולוגי רגיש, שייצורו אורך חודשים ארוכים ושדרוש לו ידע ספציפי שקשה לייבא תחת משטר הסנקציות.
"לא מדובר רק בהשמדת מחסן טילים," מסביר גורם ביטחוני בכיר. "מדובר ביצירת 'צוואר בקבוק' תעשייתי. גם אם יש להם אלפי טילים במחסנים, ברגע שפגעת ביכולת לייצר דלק או לתחזק את המערכות, המכונה הזו פשוט מפסיקה לעבוד."
לצד הברזלים והדלק, חיל האוויר פעל בנחישות לנטרל את המוח שמאחורי המערך. חיסול פעילים מרכזיים – החל ממהנדסי טילים ועד למפקדי שטח במערך השיגור יצר ואקום פיקודי.
החיסולים הללו אינם רק נקמה, אלא כלי מבצעי. הם זורעים פרנויה בשורות האויב, פוגעים ברצף הפיקודי וגורמים למערכת כולה לעסוק בהישרדות במקום בתקיפה. כאשר מפקד גדוד טילים יודע שהוא נמצא על הכוונת עוד לפני שהספיק לתת את הפקודה "אש", רמת הביצוע של המערך כולו צונחת.
המספר "600" אינו מקרי. הוא מבטא עליונות אווירית מוחלטת ויכולת תחזוקה של לחץ רציף לאורך זמן. מדובר במבצע לוגיסטי אדיר: תדלוקים באוויר, לוחמה אלקטרונית מורכבת לשיבוש מערכות המכ"ם האיראניות, ותיאום מושלם בין זרועות המודיעין לתאי התקיפה.
התוצאה של המערכה הזו היא שינוי המאזן האזורי. איראן, שבנתה במשך עשורים את מערך הטילים שלה כ"תעודת ביטוח" נגד תקיפה ישראלית, גילתה שהביטוח הזה אינו תקף. המערך שנועד להרתיע הפך לנטל, כשהוא נחשף במערומיו מול הדיוק והתעוזה של חיל האוויר.
למרות ההישגים המרשימים, במערכת הביטחון מדגישים כי המלאכה לא תמה. הדינמיקה במזרח התיכון מלמדת שטרור אינו נעלם, הוא רק משנה צורה. עם זאת, אחרי 600 מטסי תקיפה מוצלחים, אפשר לומר בוודאות: זרוע הברזל האיראנית ספגה מכה שייקח לה שנים, אם בכלל, להשתקם ממנה.
השקט היחסי שמשתרר אחרי המטסים הללו אינו שקט של ויתור, אלא שקט של הלם. בירושלים ובקריה עוקבים בדריכות, אך המסר הועבר בבהירות מקסימלית – אין מקום רחוק מדי, ואין מטרה חסינה.
