כתב אישום חמור חושף כיצד הפכו פאנלים סולאריים מחשבים וסיגריות לכלי עבודה בשירות הטרור תחת אש ובניגוד מוחלט לחוק ניהלו ארבעה תושבי הצפון אופרציה כלכלית משומנת שגלגלה מיליונים עד שנעצרו
מאת: מערכת החדשות
בעוד מדינת ישראל נמצאת באחת המערכות הצבאיות המורכבות והרגישות בתולדותיה, מתברר כי היו מי שראו בערפל הקרב הזדמנות עסקית חסרת עכבות. פרקליטות מחוז צפון הגישה השבוע לבית המשפט המחוזי כתב אישום חמור, החושף רשת הברחות מתוחכמת שהפעילו ארבעה תושבי זרזיר, אשר ניסו להחדיר לרצועת עזה סחורות אסורות בשווי של מיליוני שקלים.
הנאשמים אימן דנף (45), עומר גריפאת (46), מוחמד גריפאת (49) ועלי גריפאת (70) מואשמים בשורה של עבירות ביטחוניות וכלכליות חסרות תקדים: החל מניסיון לסיוע לאויב במלחמה, דרך הלבנת הון ועד פעולה ברכוש למטרות טרור.
לפי כתב האישום, הארבעה לא הסתפקו בהברחות קטנות מתחת לרדאר. הם ניהלו מערך לוגיסטי שכלל משאיות עמוסות בסחורה שמוגדרת כ"רגישה" או אסורה לכניסה לרצועה בעת הזו. התפריט היה מגוון ורווחי במיוחד: פאנלים סולאריים (המיועדים לייצור חשמל עצמאי), מצברים, מחשבים ניידים וטלפונים סלולריים.
לצד הציוד הטכנולוגי, הועברו כמויות אדירות של סיגריות – מוצר שנחשב בתוך הרצועה ל"מטבע עובר לסוחר" שערכו האמיר לממדים דמיוניים מאז תחילת המצור והמלחמה. שווי כל משאית כזו נאמד במיליוני שקלים, והרווח הגלום בהן עבור המבריחים היה עצום.
"לא מדובר ביוזמה מקומית של רגע," מסביר גורם המעורב בפרטים, "זוהי מערכת שדרשה קשרים, מימון ויכולת שינוע. העובדה שהם המשיכו לנסות גם אחרי שמשלוחים ראשונים סוכלו, מעידה על התעוזה ועל המוטיבציה הכלכלית האדירה שעמדה מאחורי המעשים".
החקירה מעלה תמונה של תאוות בצע שגברה על כל שיקול לאומי או חוקי. במהלך שנת 2025 לבדה, על פי החשד, הפיקו הנאשמים רווחים של כ-2 מיליון שקלים מפעילות זו. הכסף הזה, שזרם לכיסיהם מבלי לדווח לרשויות המס, מהווה את הבסיס לאישומים הנוספים של הלבנת הון ועבירות מס.
אולם, החלק החמור ביותר בכתב האישום אינו הכלכלי, אלא הביטחוני. התביעה טוענת כי הנאשמים היו מודעים לכך שהציוד שהם מבריחים – בדגש על פאנלים סולאריים ומערכות תקשורת – משמש את כוחות האויב לניהול הלחימה ולשיקום יכולותיהם בתוך הרצועה. בכך, הם מואשמים בניסיון לסיוע ישיר לאויב בעת מלחמה.
העובדה שהנאשמים הם תושבי היישוב זרזיר שבצפון, ובהם גם אדם בן 70, הכתה בתדהמה רבים בסביבתם. הדינמיקה בין הנאשמים, כל אחד על פי חלקו, מציגה היררכיה ברורה של תכנון וביצוע. בעוד כוחות הביטחון נלחמים בחזיתות השונות, הרשת הזו פעלה ב"חזית האחורית", תוך ניצול פרצות לוגיסטיות וניסיון להונות את גופי האכיפה במעברים.
כעת, המדינה מבקשת להחמיר עם הארבעה באופן משמעותי. "הניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות" הוא רק קצה הקרחון בפרשה שבה אינטרסים פליליים התערבבו באינטרסים של ארגוני טרור.
הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי מסמנת את תחילתו של מאבק משפטי עיקש. עבור מערכת הביטחון והפרקליטות, מדובר בתיק דגל שנועד להעביר מסר חד וברור: כל מי שיבחר להפיק רווח כלכלי מסיוע לאויב בזמן מלחמה, ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, כשנכסיו מוחרמים והאשמות כבדות משקל תלויות נגדו.
המשפט, שצפוי להיפתח בקרוב, יעורר ללא ספק עניין ציבורי רב, לא רק בשל היקף הכספים, אלא בשל השאלה המוסרית והביטחונית המהדהדת מבין דפי האישום: איך ייתכן שבעת שחיילים מחרפים את נפשם, אזרחים מתוך המדינה מספקים חמצן לוגיסטי לצד השני?
