זה נראה כמו בנק מתנהג כמו בנק אך פועל תחת חוקים אחרים לגמרי. עומק החדירה של מוסד אל-קרד אל-חסן ללב הכלכלה הלבנונית המזוודות שמגיעות מטהראן והסיבה שהפך לאחרונה לאחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים של צה"ל במערכה בלבנון.
בעוד לבנון הרשמית קורסת תחת אינפלציה דוהרת ומערכת בנקאית מרוסקת, בתוך המדינה קיימת "מדינה בתוך מדינה" עם כלכלה משלה. בלב המנגנון הזה עומד מוסד "אל-קרד אל-חסן" (ההלוואה הטובה) – גוף פיננסי עצום שאינו כפוף לבנק המרכזי בביירות, ומשמש כעמוד השדרה הכלכלי של ארגון חיזבאללה. מה שהתחיל בשנות ה-80 כקרן סיוע קהילתית, צמח למפלצת פיננסית המגלגלת מאות מיליוני דולרים בשנה ומממנת ישירות את תשתיות הטרור נגד ישראל.
"אל-קרד אל-חסן" מציג את עצמו כארגון צדקה המעניק הלוואות ללא ריבית לפי חוקי השריעה האסלאמית, אך מתחת לפני השטח פועלת מערכת משומנת לשימור נאמנות העדה השיעית ולהלבנת כספים. הלקוחות מפקידים זהב ותכשיטים כערבויות, ומקבלים בתמורה הלוואות במזומן בדולרים אמריקאים – מצרך נדיר ויקר בלבנון של היום.
אולם, הברז האמיתי שמזין את הכספות הללו אינו מגיע מהפקדות הציבור. על פי הערכות מודיעיניות, איראן מזרים דרך המנגנון הזה מאות מיליוני דולרים במזומן, המועברים במטוסים פרטיים ובמכולות. הכסף הזה משמש לשתי מטרות מרכזיות:
-
מימון המאמץ המלחמתי: תשלום משכורות לעשרות אלפי פעילי חיזבאללה, רכישת אמצעי לחימה ותחזוקת מערך הטילים.
-
שימור ה"בסיס": אספקת שירותי רווחה, בריאות וחינוך לאוכלוסייה השיעית, מה שיוצר תלות מוחלטת של האזרח הפשוט בארגון הטרור ומחליש את אחיזת המדינה הלבנונית.
בשבועות האחרונים חל שינוי דרמטי באסטרטגיית התקיפה של ישראל. צה"ל החל לתקוף באופן ישיר וממוקד את סניפי הארגון בדאחייה בביירות, בדרום לבנון ובבקאע. התקיפות הללו אינן מכוונות רק נגד מחסני אמל"ח, אלא נגד ה"כיס" של חיזבאללה.
גורם ביטחוני בכיר מסביר: "פגיעה ב'אל-קרד אל-חסן' היא פגיעה ישירה ביכולת של חיזבאללה להתאושש. כשהכספות נשרפות והזהב של הלקוחות הולך לאיבוד, האמון של הציבור בארגון נסדק, והיכולת לשלם משכורות ללוחמים בשטח נפגעת אנושות".
חשיבותו של המוסד חורגת מגבולות לבנון. ארצות הברית הטילה כבר ב-2007 סנקציות על הארגון, לאחר שהוכח כי הוא משמש ככלי מרכזי להזרמת כספים איראניים לארגוני טרור ברחבי העולם. המערכת עוקפת את מנגנוני ה-SWIFT הבינלאומיים, מה שמאפשר לחיזבאללה לנהל אימפריה כלכלית בצללים, הרחק מעיני הרגולטורים הבינלאומיים.
הכלכלה הלבנונית, שבמשך שנים העלימה עין מהפעילות הזו, מוצאת את עצמה כעת כבת ערובה. "אל-קרד אל-חסן" לא רק מימן טרור, הוא גם רוקן את הבנקים החוקיים מנכסיהם והפך את הכלכלה הלבנונית כולה לשותפה בעל כורחה לפשיעה פיננסית בקנה מידה עולמי.
המערכה על התודעה ועל הכיס חשובה לא פחות מהמערכה בשדה הקרב. הרס סניפי "הבנק" של חיזבאללה שולח מסר ברור לטהראן ולביירות: ישראל לא תסתפק עוד רק בנטרול משגרי הרקטות, אלא תפרק את המנגנון שמאפשר לארגון הטרור להתקיים כמדינה בתוך מדינה.
ככל שהלחץ הכלכלי על חיזבאללה יגבר, כך יאלץ הארגון לבחור בין השקעת המשאבים שנותרו לו בשיקום התמיכה האזרחית לבין המשך מימון המלחמה. בקרב על הברז של "אל-קרד אל-חסן", ישראל מקווה לייבש את מקורות הכוח של חיזבאללה – שקל אחר שקל, דולר אחר דולר.
