פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתב אישום חמור נגד ארבעה תושבי העיר וחברת בנייה החשודים כי ניהלו אימפריה עסקית משגשגת בזמן שהצהירו על פשיטת רגל. במוקד הפרשה: הלבנת הון מרמה בנסיבות מחמירות ורשת מתוחכמת של הברחת נכסים.
מאת: כתב המשפט
עבור המערכת המשפטית והנושים של מוסא עבאסי, חסן שיך, מוסטפא עבאסי ואחמד עבאסי, הארבעה היו אמורים להיות בשיאו של תהליך שיקום כלכלי כואב. כמי שנכנסו להליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), הם הצהירו בפני המדינה ובפני בית המשפט כי "אין להם דבר": לא נכסים, לא הכנסות משמעותיות, ובטח לא יכולת להחזיר את חובותיהם הכבדים.
אלא שכתב האישום החמור שהגישה השבוע פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט המחוזי, מצייר תמונה שונה לחלוטין. לא פשיטת רגל, אלא פריחה כלכלית מוסתרת; לא מצוקה, אלא מנגנון משומן של הסתרת מיליונים.
על פי כתב האישום, בעוד הנאשמים מציגים מצגי שווא לרשויות המדינה כאילו הם חסרי כל, הם המשיכו להפעיל בפועל פעילות עסקית ענפה ורווחית דרך חברת "מ.מ. שמאות ואחזקות בע"מ". החברה שימשה, על פי החשד, כ"כספת" שקופה דרכה זרמו כספי עבודות קבלניות בהיקפי ענק.
המספרים שנחשפו בכתב האישום מעוררים השתאות: מעל 23 מיליון שקלים. זהו הסכום אותו הפיקו הנאשמים, לפי החשד, בזמן שהם נהנים מההגנות המשפטיות שמעניק הליך חדלות הפירעון. במקום שהכסף יזרום לקופת הנשייה וישמש לפירעון חובותיהם, הוא נשאר בתוך רשת משפחתית ועסקית סבוכה, הרחק מעינם הפקוחה של הנאמנים ובתי המשפט.
כתב האישום מפרט שורה ארוכה של עבירות המלמדות על תחכום ועל שימוש שיטתי בכלים של מרמה וזיוף. השיטה הייתה פשוטה אך אפקטיבית:
-
מצגי שווא: דיווחים שקריים לרשויות על הכנסות אפסיות.
-
שימוש באנשי קש ותאגידים: הפעלת הפעילות העסקית תחת מעטפת של חברות, תוך הסתרת הזיקה הישירה של פושטי הרגל לניהולן.
-
הלבנת הון: הזרמת כספים שמקורם בעבירה דרך מערכות פיננסיות כדי "לנקות" אותם ולהחזירם לשימוש אישי.
-
רישום כוזב: זיוף מסמכי תאגיד ודוחות כדי למנוע את חשיפת הבעלות האמיתית על הרווחים.
"לא מדובר במעידה חד-פעמית של אדם במצוקה," אומר גורם משפטי המעורה בפרטים, "אלא במנגנון מאורגן שנועד לנצל את החוק הישראלי כדי למחוק חובות מצד אחד, ולהמשיך לצבור הון אדיר מצד שני. זוהי פגיעה אנושה באמון הציבור ובמערכת חדלות הפירעון."
הפרקליטות לא חסכה בסעיפים חמורים נגד הארבעה. כתב האישום כולל עבירות של:
-
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות: על הטעיית בתי המשפט והנושים.
-
הונאת נושים: הברחת רכוש שהיה אמור לשמש לפירעון חובות.
-
הלבנת הון: שימוש בכספים שהושגו במרמה.
-
עבירות לפי חוק חדלות פירעון: הפרה בוטה של החובות המוטלות על חייב בהליך.
המקרה של עבאסי ושותפיו מגיע בתקופה בה רשות האכיפה והגבייה והפרקליטות מהדקים את הפיקוח על חייבים. הליך חדלות הפירעון נועד לתת "דף חלק" לאנשים שקרסו כלכלית בתום לב, אך בפרקליטות מבהירים כי מי שינסה להפוך את ההליך לכלי להפקת רווחים לא חוקיים – ימצא את עצמו על ספסל הנאשמים הפלילי.
התיק, שיידון בבית המשפט המחוזי בירושלים, צפוי להיות ארוך ומורכב, כאשר במרכזו יעמדו עדויות על העברות בנקאיות, חוזי עבודה קבלניים ויומני פעילות של החברה. אם יורשעו, הנאשמים צפויים לעונשי מאסר ממושכים ולקנסות כספיים כבדים, שייתכן שיגמדו אפילו את המיליונים שהצליחו להסתיר.
בינתיים, הנושים – חלקם עסקים קטנים וספקים שנותרו ללא תשלום – יצפו לראות האם המדינה תצליח לשים את ידה על הרכוש המוברח ולהשיב להם ולו חלק מכספם.
