הפרקליטות דורשת להחמיר משמעותית את עונשם של שני המחבלים שנידונו ל-28 שנות מאסר בערעור נטען גזר הדין חורג לקולא מרף הענישה הראוי למעשי טרור כה רצחניים שתוכננו בקפידה
מאת: כתב המשפט
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ו') ערעור לבית המשפט העליון על גזר דינם של שני המחבלים שביצעו את פיגוע הטרור המשולב בשכונת רוממה בירושלים. בצעד נחרץ, מבקשת המדינה להחמיר את העונש שהושת על השניים – 28 שנות מאסר בפועל – וטוענת כי מדובר בענישה שאינה הולמת את רמת האכזריות, התכנון המוקדם והסיכון הממשי לחיי אדם שהפגינו השניים.
הפיגוע, שהרעיד את שכונת רוממה החרדית בירושלים, לא היה אירוע ספונטני. על פי כתב האישום בו הורשעו השניים, מדובר במבצע מתוכנן לפרטי פרטים שכלל הצטיידות בנשק חם ורכב במטרה לזרוע מוות בלב אוכלוסייה אזרחית.
כזכור, השניים פתחו במסע טרור שכלל דריסה מכוונת של עוברי אורח, ולאחריה ניסיון לירי מטווח קצר לעבר אזרחים חסרי ישע. רק בזכות תושייה של אזרחים וכוחות ביטחון שהיו במקום, נמנע טבח המוני שהיה עלול להסתיים במספר רב של קורבנות בנפש.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, מדגישה הפרקליטות כי הערכאה המחוזית לא נתנה משקל מספק לחומרת המעשים ולצורך בהרתעה משמעותית בעבירות טרור.
-
פוטנציאל הקטלניות: המדינה טוענת כי העובדה שהפיגוע לא הסתיים במספר רב של הרוגים היא "נס" בלבד, ואין בה כדי להפחית מחומרת הכוונה המקורית של הנאשמים.
-
התכנון המוקדם: בניגוד למפגעים בודדים הפועלים מתוך דחף רגעו, כאן מדובר בתשתית מחשבתית והכנה לוגיסטית המצדיקה ענישה בקצה העליון של המתחם.
-
אובדן הביטחון האישי: בערעור נכתב כי "פיגועים בלב שכונות מגורים דורשים מענה עונשי שיהדהד ויבהיר כי דמם של אזרחי ישראל אינו הפקר".
גזר הדין המקורי, שקבע 28 שנות מאסר, נחשב אמנם לעונש כבד במונחים פליליים רגילים, אך בעידן הנוכחי של גלי הטרור, בפרקליטות סבורים כי הרף חייב לעלות. הציפייה בקרב גורמי האכיפה היא שבית המשפט העליון יקבע תקדים ויחמיר את הענישה, כחלק ממדיניות של "אפס סובלנות" כלפי טרור אידיאולוגי רצחני.
"עונש של 28 שנים, עם כל הכבוד לבית המשפט המחוזי, שולח מסר שגוי," אומר גורם משפטי המעורה בפרטים. "כשמדובר בפיגוע משולב של דריסה וירי, המרחק בין מאסר קצוב למאסר עולם צריך להיות קטן מאוד, אם בכלל קיים".
בשכונת רוממה, שם התרחש הפיגוע, עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות. עבור הניצולים ובני משפחותיהם, ההליך המשפטי הוא חלק בלתי נפרד מהשיקום. "אנחנו עדיין שומעים את החריקות של הצמיגים ואת קולות הירי בכל פעם שאנחנו עוברים בצומת," שיתף אחד התושבים. "העונש צריך לשקף את מה שהם ניסו לעשות לנו, לא רק את מה שהם הצליחו".
הדיון בבית המשפט העליון צפוי להיקבע לחודשים הקרובים, ושם יוכרע האם המדיניות העונשית של מדינת ישראל תעלה מדרגה נוספת במלחמה בטרור.