אלימלך שטרן הורשע במגע עם סוכן חוץ לאחר שהופעל על ידי סוכנת שכונתה "אנה". תמורת תשלום בקריפטו, ביצע משימות ברחבי הארץ שתכליתן זריעת בהלה ושירות האינטרס האיראני. ביהמ"ש המחוזי: "פגיעה בביטחון המדינה בשעת מלחמה"
מאת: כתב המשפט
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום שלוש שנות מאסר בפועל על אלימלך שטרן, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לביצוע איומים. הפרשה, שנחשפה על ידי השב"כ ויחידת להב 433, חושפת פעם נוספת את שיטות הפעולה של המודיעין האיראני, המצליח לחדור לחברה הישראלית דרך הרשתות החברתיות ולגייס צעירים לביצוע משימות פוגעניות.
לצד עונש המאסר, הושתו על שטרן מאסר על תנאי וקנס כספי, המבטאים את הניסיון של מערכת המשפט לייצר הרתעה מול מה שמוגדר במערכת הביטחון כ"מכת מדינה" של גיוס סוכנים מזדמנים תמורת בצע כסף.
על פי כתב האישום המקורי שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים, הקשר בין שטרן לבין המודיעין האיראני החל בפלטפורמת הטלגרם. שם, פנתה אליו סוכנת חוץ שהזדהתה בשם "אנה". במהלך ההתכתבויות, הנחתה "אנה" את שטרן לבצע משימות שונות שתכליתן העיקרית היא יצירת תודעת פחד ואיסוף מידע.
בין המשימות שנדרש לבצע:
-
תליית שלטי חוצות בעלי אופי מאיים ומסית.
-
הנחת ראש כרות של חיה או בובה בנקודות אסטרטגיות (משימות שמטרתן לזרוע בהלה בקרב הציבור).
-
איסוף מידע על יעדים שונים בישראל.
בתמורה לביצוע המשימות, קיבל שטרן תשלומים במטבעות דיגיטליים (קריפטו) – שיטה המועדפת על המודיעין האיראני בשל הקושי להתחקות אחר נתיב הכסף.
בגזר הדין התייחסו השופטים לחומרת המעשים, המקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהם בוצעו בזמן שישראל נמצאת בעימות צבאי רב-זירתי. למרות טענות ההגנה כי שטרן לא הבין בתחילה כי מדובר בישות עוינת ופעל ממניעים כלכליים גרידא, קבע בית המשפט כי עצם הקשר המתמשך עם גורם זר וביצוע משימות בעלות אופי פלילי וביטחוני דורשים ענישה מוחשית.
"הנאשם הפך לכלי שרת בידי האויב, תוך שהוא מוותר על נאמנותו למדינה עבור רווח כספי מהיר", ציינו גורמים בפרקליטות עם מתן גזר הדין. "שלוש השנים שנגזרו עליו מעבירות מסר ברור: גם אם מדובר ב'משימות קטנות' לכאורה, מדובר בחלק ממערך ריגול וטרור רחב שמאיים על ביטחון כולנו".
פרשת אלימלך שטרן היא חוליה בשרשרת של כתבי אישום שהוגשו לאחרונה נגד אזרחים ישראלים שהתפתו להצעות עבודה ברשת מחשבונות פיקטיביים של המודיעין האיראני. המקרה מדגיש את המאמץ האיראני לערער את החוסן החברתי של ישראל מבפנים, תוך שימוש באזרחים נורמטיביים לכאורה כ"סוכנים בלא ידיעתם" או ככאלו שבוחרים להעלים עין מהזהות האמיתית של מעסיקיהם.
ביחידת הסייבר של המשטרה ובשב"כ שבים ומזהירים את הציבור מפני פניות של גורמים אנונימיים המציעים סכומי כסף גבוהים עבור משימות "תמימות" כמו צילום רחובות או תליית שלטים. גזר הדין שניתן היום מבהיר כי עבור מי שיחצה את הקווים, הדרך לתא המאסר קצרה מתמיד.
