נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעלה את רף האיומים במדיניות החוץ שלו לשיאים חדשים. לאחר שצרפת סירבה להצטרף ליוזמתו החדשה לניהול עזה, טראמפ הגיב באיום ישיר על "היהלום שבכתר" הצרפתי מכס של 200% על יין ושמפניה. "הוא יצטרף, אבל הוא לא חייב", עקץ טראמפ האם אנחנו בפתח של מלחמת סחר היסטורית?
מאת: מערכת חדשות החוץ
בשבוע שבו העולם כולו נושא עיניים לעבר "מועצת השלום" – הגוף הבינלאומי החדש שהקים דונלד טראמפ לניהול רצועת עזה ב"יום שאחרי" – הצליח נשיא ארה"ב לייצר כותרת שמערבבת דיפלומטיה גבוהה עם איומים כלכליים ברוטליים. המטרה הפעם: עמנואל מקרון. המכשיר: מכסי ענק שיכולים למחוק את ייצוא היין הצרפתי לארה"ב.
העימות, שהחל בסירוב מנומס אך נחרץ של ארמון האליזה להצטרף למועצה האמריקנית, הפך תוך שעות לדו-קרב אישי בין שני המנהיגים, כזה שמאיים לזעזע את השווקים הבינלאומיים.
סירובו של מקרון להצטרף למועצת השלום אינו מקרי. בפריז חוששים שהגוף החדש, שבו טראמפ משמש כיו"ר ומוסמך לקבל החלטות על דעת עצמו, נועד לעקוף את מועצת הביטחון של האו"ם ולערער על המוסדות הבינלאומיים הקיימים. בנוסף, הדרישה של טראמפ ממדינות חברות לתרום סכום עתק של מיליארד דולר כדי להבטיח מושב קבוע, נתפסת באירופה כמעין "פרוטקשן" דיפלומטי.
מקורות באליזה הבהירו כי צרפת אינה מוכנה לתת יד לגוף שבו "החלטות מתקבלות בפורמט של מועדון חברים סגור". אך טראמפ, כדרכו, לא חיכה להסברים דיפלומטיים.
בתגובה לשאלת כתבים במיאמי על הסירוב הצרפתי, השיב טראמפ בלגלוג האופייני לו: "אה, הוא באמת אמר את זה? ובכן, אף אחד לא רוצה אותו ממילא כי הוא עומד לסיים את תפקידו בקרוב מאוד". טראמפ, שמתייחס למגבלת הקדנציות של מקרון לקראת בחירות 2027, לא עצר שם ושלח את האיום הכלכלי הישיר:
"מה שאני אעשה זה, אם יתחשק להם להיות עוינים, אני אטיל מכס של 200% על היינות והשמפניות שלו – והוא יצטרף. אבל הוא לא חייב להצטרף".
המשמעות של מהלך כזה היא הרסנית עבור תעשיית האלכוהול הצרפתית. ארה"ב היא שוק היעד הגדול ביותר ליין צרפתי, ומכס של 200% יהפוך כל בקבוק שמפניה בסיסי למוצר יוקרה בלתי נגיש עבור הצרכן האמריקני הממוצע.
בעוד העימות עם צרפת מתלהט, טראמפ ממשיך לעצב את "מועצת השלום" כמרכז הכובד החדש של המזרח התיכון. עם הזמנות שנשלחו למנהיגים כמו פוטין, מודי ומיליי, ברור כי הנשיא האמריקני מבקש לבנות קואליציה של "מנהיגים חזקים" שתפעל מחוץ למנגנונים המקרטעים של האו"ם.
המועצה אמורה לפקח על שיקום עזה, משיכת השקעות והקמת ממשל אזרחי, אך המבקרים טוענים כי מדובר בכלי להשלטת הגמוניה אמריקנית בלעדית. עבור מקרון, הצטרפות בתנאים האלו היא הודאה באובדן ההשפעה של אירופה; עבור טראמפ, הסירוב של מקרון הוא פשוט הזדמנות להפעיל את הלחץ שהוא הכי אוהב – לחץ על הכיס.
תעשיינים בצרפת כבר החלו להביע דאגה עמוקה. "אנחנו בני ערובה של משחק פוליטי שאין לנו שליטה עליו", אמר בכיר בוועדת השמפניה הצרפתית. מנגד, בבית הלבן משדרים עסקים כרגיל, ומבהירים כי "מועצת השלום תצא לדרך עם צרפת או בלעדיה".
הימים הקרובים יכריעו האם מקרון יתמיד בסירובו ויסתכן בקריסת ענף הייצוא המפואר שלו, או שמא ימצא את הדרך ל"פסגת פיוס" שתאפשר לו לרדת מהעץ מבלי להיראות כמי שנכנע לאיומי המכסים. דבר אחד בטוח: בכהונה השנייה של טראמפ, השולחן הדיפלומטי והשולחן הכלכלי הם אותו שולחן בדיוק.
