הגיבור מאופקים הלך לעולמו: פרידה מרנ"ג איתמר אלוס ז"ל

הוא יצא מהבית עם אקדחו האישי בבוקר ה-7 באוקטובר כדי לבלום את המרצחים, הציל חיים והפך לסמל של אומץ לב  השבוע נכנע רנ"ג אלוס לנסיבות רפואיות חודשים ספורים לאחר שזכה להוקרה מיוחדת על פועלו  המפכ"ל: "דמות מופת לשוטר ולמשרת ציבור"

מאת מערכת החדשות

משטרת ישראל ומדינת ישראל כולן מרכינות ראש עם לכתו בטרם עת של רנ"ג איתמר אלוס ז"ל, משוטריו הבולטים והמוערכים של מרחב הנגב, שהלך לעולמו בעקבות סיבות רפואיות. אלוס, שהפך לאחד מסמלי הגבורה של העיר אופקים במתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, הותיר אחריו מורשת של אומץ לב, מסירות וחתירה בלתי מתפשרת למגע.

איתמר ז"ל שירת במחוז הדרומי בתחושת שליחות עמוקה, אך את חותמו המשמעותי ביותר הותיר באותו בוקר שבת שחור, כאשר הערכים עליהם התחנך עמדו למבחן הגורלי ביותר.

בבוקר ה-7 באוקטובר, כאשר קולות הירי והפיצוצים הדהדו ברחובות אופקים, רנ"ג אלוס לא המתין לפקודה רשמית. כאיש חוק ולוחם בנשמתו, הוא הבין מיד את גודל השעה, נטל את אקדחו האישי ויצא מביתו לעבר מוקדי הלחימה.

במשך שעות ארוכות פעל איתמר בלב העיר, כשהוא מתעמת עם מחבלי חמאס, מחלץ פצועים ומכוון את כוחות הביטחון. תושייתו ואומץ הלב שהפגין היוו גורם מכריע בבלימת מסע ההרג בעיר ובמניעת טבח גדול בהרבה. חבריו ליחידה מספרים על אדם שפעל בקור רוח תחת אש, מתוך מטרה אחת בלבד: להגן על אזרחי ישראל.

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, ספד לו ואמר: "משטרת ישראל מרכינה ראש ומשתתפת בצערה הכבד של משפחת אלוס. איתמר ז"ל היה סמל לאומץ לב ולחתירה למגע. הוא ייזכר כדמות מופת לשוטר, ללוחם ולמשרת ציבור שבשעת המבחן הקשה ביותר קם ועשה מעשה."

רק לפני חודשים ספורים, בטקס המצטיינים של מרחב הנגב לראש השנה תשפ"ו, זכה איתמר לרגע של נחת והוקרה. מפקד המרחב, תנ"צ אמיר קליין, העניק לו את דרגת הרס"ב בטקס שהיה למעשה חגיגה כפולה – הוקרה על אומץ ליבו והצדעה לרגל יום הולדתו שחל באותו יום. עם פטירתו, ובהמלצת מפקדיו שהעריכו את תרומתו יוצאת הדופן, הועלה איתמר ז"ל לדרגת רנ"ג.

עבור חבריו במרחב הנגב, איתמר לא היה רק קולגה, אלא מורה דרך. "הוא שירת במסירות ובמקצועיות שאין שנייה להן," סיפרו עמיתיו לשירות. "הוא תמיד היה הראשון להתנדב והאחרון לעזוב. הכותרת שניתנה לו בטקס המצטיינים – 'שוטר מגן העם' – לא הייתה רק תואר, היא הייתה תמצית חייו."

משטרת ישראל מלווה את משפחת אלוס בשעתה הקשה ומבטיחה כי זכרו ופועלו של איתמר יונצחו בדברי הימים של המחוז הדרומי ושל חיל המשטרה כולו.