בוועידת התחזיות של "כלכליסט" ירה מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, חיצים מושחזים לעבר משרד האוצר הוא מאשים ב"גרעון מלאכותי" מתריע מפני תקצוב חסר שפוגע בבניין הכוח וחושף רפורמה להגדלת הייצוא הביטחוני כדי לעקוף אמברגו עולמי "במלחמה הבאה כבר לא נוכל לשנות"
מאת: מערכת הכלכלה והביטחון | 04.01.26
מי שציפה לכנס תחזיות שגרתי ומנומנם בועידת "כלכליסט", קיבל הבוקר (ד') כתב אישום חריף ומהדהד נגד המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, עלה לדוכן הנואמים ולא חסך בשבט לשונו מהנהגת האוצר. המסר שלו היה חד וברור: ישראל אולי ניצחה בקרבות בשטח, אך היא מפסידה במערכה על התקציב – וגרוע מכך, היא שבויה בקונספציה מסוכנת שמאיימת על ביטחונה בעתיד לבוא.
"אנו נמצאים בקונספציה כלכלית עמוקה. חזרנו מהר מדי ל-6 באוקטובר", הטיח ברעם בקהל. "כולנו מלקים את עצמנו על השגיאות המודיעיניות והמבצעיות, אבל הקונספציות התקציביות-תזרימיות מסוכנות לא פחות. אנחנו לא בנקודת העבודה הנכונה, לא בהיקפי המימון ולא בקצב הנדרש לצה"ל. מוטב שנדבר על זה עכשיו, כשעוד ניתן לשנות, ולא אחרי המלחמה הבאה".
בלב דבריו של ברעם עומד עימות חזיתי מול משרד האוצר סביב תקציב הביטחון לשנת 2026, שסוכם על 112 מיליארד שקלים. לטענת המנכ"ל, המספר הזה הוא "משחק" מסוכן בנתונים. הוא מאשים את האוצר ביצירת נרטיב שקרי של חוסר שליטה תקציבית כדי להשתלט על סמכויות ביטחוניות.
"האוצר יודע שסך המשימות שהדרג המדיני מטיל על צה"ל גדול בהרבה מהמסגרת שהוא הגדיר," חשף ברעם. "מה הוא עושה? מתקצב תמיד בחסר, גורר חובות בתעשיות, ואז צועק 'אין שליטה' ומאשים את צה"ל בחריגות שברור שיקרו. המטרה היא לייצר גרעון מלאכותי כדי להשתמש בו ככלי להעברת סמכויות לאוצר. בדרך הוא בולם תהליכי רכש חיוניים שאושרו כחוק".
לדבריו, השיטה הנוכחית לא השתנתה מהותית מהימים שלפני השבת השחורה, והמשך העבודה בפורמט הזה ימנע מצה"ל לעמוד בקצב בניין הכוח הנדרש למול האיומים המתעצמים.
ברעם ניתח את השינוי הדרמטי באופי המלחמות המודרניות. אם בעבר צה"ל נבנה לסבבי לחימה קצרים והכרעה מהירה, הרי שהמציאות הנוכחית של "מערכות משך" ושחיקה ב-7 זירות במקביל דורשת תפיסה אחרת לגמרי.
הפתרון של משרד הביטחון: יכולת תעשייתית "אג'ילית". לא רק אגירת מלאים, אלא הרחבה מסיבית של קווי ייצור ישראליים. המודל המוצע הוא הסבת קווי ייצור שבשגרה מופנים לייצוא, לטובת צריכה פנימית של צה"ל בחירום. "זו השקעה גדולה, אבל היא תניב דיבידנד ביטחוני ותחזק את הכלכלה דרך הייצוא בשגרה", הסביר.
בתוך הביקורת הקשה, הציג המנכ"ל את אסטרטגיית היציאה של המשרד. בתחילת החודש אושרה רפורמה מקיפה להגדלת הייצוא הביטחוני, תוך איזון עם רכיבי פיקוח. המטרה כפולה: חיזוק הכלכלה והבטחת "עצמאות חימושית".
"אנחנו משקיעים בהרחבת בסיס הייצור כדי שלא ניעצר שוב מול אמברגו עולמי," אמר ברעם. הוא חשף כי המשרד מקדם שותפויות בינלאומיות המבוססות על ייצור משותף עם מספר מדינות במקביל. על פי הסכמים בילטרליים סודיים, במצבי משבר או אמברגו, ניתן יהיה להעביר מלאים ממדינה למדינה, ובכך לעקוף חרמות פוליטיים ולשמור על רציפות מבצעית.
אלוף (מיל') ברעם סיכם במסר מהדהד למקבלי ההחלטות: עצימות המלחמה אולי פחתה, אך כל הזירות נותרו פתוחות. ללא שינוי עומק בגישה הכלכלית-ביטחונית, ישראל עלולה למצוא את עצמה מוכנה לקרב של אתמול, עם התקציב של שלשום.
