בטקס מרגש במעמד שר הביטחון והרמטכ"ל, הוענק פרס "מגן שר הביטחון" ל-20 גופים שנרתמו למען משרתי המילואים. זהו סיפורם של המעסיקים, הרשויות והמוסדות שהבינו כי הניצחון בשדה הקרב מתחיל בחוסן הכלכלי והמשפחתי בבית.
מאת: מערכת החדשות
באולם הטקסים של משרד הביטחון, בין מדי הזית המחויטים לחליפות העסקים, ריחפה אתמול תחושה של שותפות גורל מזוקקת. לא היה זה עוד טקס חלוקת תעודות שגרתי; בשיאה של אחת התקופות המאתגרות בתולדות המדינה, התכנסו צמרת הביטחון וראשי המשק כדי להצדיע לאלו שבחרו לא לעמוד מן הצד.
שר הביטחון, ישראל כ"ץ, והרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, העניקו את פרס "מגן שר הביטחון" ל-20 חברות, רשויות מקומיות ומוסדות אקדמיים. אלו הם הגופים שהוכיחו כי המשפט "כולנו מגויסים" הוא לא רק סלוגן על שלטי חוצות, אלא תוכנית עבודה יומיומית, מורכבת ויקרה – אך הכרחית.
השנה האחרונה שינתה את פני המילואים בישראל. היציאה לסבבים ארוכים של חודשים ארוכים יצרה סדקים לא רק בקו החזית, אלא גם במבנה הכלכלי של הבית הישראלי. סטודנטים שחששו לאבד שנת לימודים, בעלי עסקים קטנים שראו את מפעל חייהם בסכנה, ואבות ואמהות שנקרעו בין הנטל המבצעי למחויבות למשפחה.
"הלוחם בקצה, בין אם הוא בלבנון או בעזה, צריך לדעת דבר אחד כדי לנצח: שהמשפחה שלו עטופה ושמקומו בעבודה מובטח," אמר שר הביטחון בנאומו. בדבריו הדגיש כ"ץ כי המגזר העסקי והציבורי הם למעשה "הריאה הירוקה" המאפשרת לצבא להמשיך ולנשום לאורך זמן.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הוסיף פן אסטרטגי לדברים: "החוסן הלאומי נמדד ביכולת של החברה האזרחית לשאת בנטל יחד עם הצבא. אתם, הזוכים, מהווים את המכפיל הכוח שמאפשר לנו להמשיך ולהגן על המדינה."
הגופים שזכו בפרס לא נבחרו רק בגלל עמידה בלשון החוק. חוק המילואים מעניק הגנות בסיסיות, אך הזוכים ב"מגן שר הביטחון" הלכו צעד אחד, ולעיתים עשרה צעדים, קדימה.
בין הזוכים ניתן למצוא חברות הייטק וטכנולוגיה שהקימו קרנות סיוע פנימיות למשפחות המגויסים, מימנו שירותי בייביסיטר ותחזוקת בית, ואף העניקו מענקים כספיים נדיבים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של העובד שיצא להגן על המדינה.
בגזרת הרשויות המקומיות, בלטו עיריות שהפכו את המוקד העירוני ל"חמ"ל מילואים". אלו רשויות שלא הסתפקו בהנחות בארנונה, אלא יזמו ביקורי בית, העניקו תמיכה נפשית לבני הזוג ודאגו שילדי המילואימניקים יקבלו עדיפות במערכות החינוך והחוגים.
גם האקדמיה הישראלית זכתה לייצוג הולם. מוסדות שהבינו כי "מבחן במועד מיוחד" הוא לא פתרון מספק, ובנו מסלולים מותאמים אישית הכוללים שיעורי עזר, פטורים ממרכיבים לא ליבתיים ומלגות קיום שאיפשרו לסטודנט הלוחם להניח את הרובה ולחזור לספסל הלימודים ללא פיגור מאחור.
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בשיחות המסדרון בטקס היה שאלת הטווח הארוך. ככל שהמערכה נמשכת, האתגר לשמר את רוח ההתנדבות של המעסיקים הופך קשה יותר. הפרס הנוכחי הוא קריאת כיוון למשק כולו: התמיכה במילואימניקים אינה "תרומה לקהילה", היא השקעה בתשתית הקריטית ביותר של מדינת ישראל.
הזוכים בפרס מהווים מגדלור של סולידריות. הם מוכיחים כי כאשר המערכת הצבאית והמערכת האזרחית פועלות בסנכרון, נוצר חוסן שקשה להכניע.
הטקס נחתם בלחיצות ידיים חמות ובתחושת שליחות. 20 התעודות שהוענקו הן הרבה יותר מנייר ממוסגר; הן עדות לכך שבישראל של 2024, הגבורה אינה נחלתם של אלו הנושאים נשק בלבד. היא נמצאת גם אצל המנהלת שמחזיקה את המשרה של העובד שלה במשך חצי שנה, אצל ראש העיר שדואג למשפחה בשעת לילה מאוחרת, ואצל המרצה שיושב שעות נוספות כדי להשלים פערים לסטודנט שחזר מהחזית.
פרס "מגן שר הביטחון" הוא תזכורת חשובה לכך שהניצחון הוא מאמץ משותף. וכפי שצוין בטקס – כשיש גב חזק בעורף, הלוחמים בחזית יכולים להסתכל קדימה בביטחון.
