מהמארבים הליליים בגבול סוריה ועד לחילוץ מרגש של שורד שואה: ארבעה לוחמים ותומכי לחימה שהתגייסו לפני שנה בדיוק, מביטים לאחור על המסע שעברו – מהרגע שבו עלו על האוטובוס בבקו"ם ועד שהפכו לקו ההגנה של המדינה.
היום האחרון של שנת מביא איתו, כבכל שנה, חשבון נפש לאומי. אנחנו מביטים על הגרפים, על ההישגים ועל המטרות לשנה הבאה. אך עבור קבוצה אחת של צעירים וצעירות, התאריך הזה מסמל הרבה יותר מלוח שנה מתחלף. עבור מחזור גיוס נובמבר-דצמבר 2024, היום הזה הוא סימון ה-V המשמעותי ביותר: שנה שלמה בצה"ל.
הם התגייסו לתוך מציאות ביטחונית מורכבת, כשהדי המלחמה עודם נשמעים והאחריות על כתפיהם כבדה מנשוא. כעת, כשהם כבר לא ה"צעירים" של היחידה, הם עוצרים לרגע כדי לספר לנו איך נראית השנה הזו דרך הכוונת, המכ"ם וכפפות החילוץ.
הסטודנטית שחזרה כדי להציל: סמל ס' וסגירת המעגל
עבור סמל ס', מ"כית בגדוד רם של חטיבת החילוץ וההדרכה, הדרך לצה"ל לא עברה במסלול הרגיל של תיכון-בקו"ם. רק לפני שנתיים היא הייתה סטודנטית בקולג' יוקרתי בצפון קרוליינה, ארה"ב, מרוכזת בלימודים ובחיי הקמפוס. אבל המציאות היכתה בה בעוצמה.
"האנטישמיות לא הייתה רק כותרת בעיתון, היא הייתה החיים שלי", היא משחזרת בקול שקט אך נחוש. "תלשו לנו מזוזות מהדלתות במעונות, ירקו על חברים שלי בדרך להרצאות. כשצעקו לעברנו קללות רק כי אנחנו יהודים, הבנתי שאני לא יכולה להישאר שם. הרגשתי שהמקום שלי הוא כאן, במדים, מגינה על הבית שמגן על כל היהודים בעולם".
האירוע שסימן עבורה את השנה החולפת התרחש במהלך פעילות מבצעית מורכבת של הגדוד. לאחר קריסה של מבנה בעקבות אירוע ביטחוני, ס' וצוותה הוזנקו לחלץ לכודים. "מצאנו שם קשיש, שורד שואה, שהיה לכוד מתחת להריסות. כשפינינו את הבטון והושטתי לו יד, הוא הסתכל עליי וראה את דרגות הסמל ואת תג היחידה. ברגע הזה הבנתי – זה לא רק חילוץ פיזי, זה הניצחון האישי שלי על כל מה שחוויתי בקמפוס".
העיניים של המדינה: התצפיתנית שמנעה אסון
בגזרה הצפונית, אל מול המרחבים המאיימים של סוריה, יושבת רב"ט מ'. היא שייכת למערך האיסוף הקרבי, "העיניים של המדינה", אלו שלא עוצמות עין כדי שכולנו נוכל לישון בשקט. עבורה, השנה האחרונה התנקזה ללילה אחד גשום בחודש מרץ.
"זיהיתי תנועה חשודה במרחב החיץ", היא מספרת. "במבט ראשון זה נראה כמו חיית בר, אבל משהו בתנועה היה מכני מדי, מתוכנן מדי". בקור רוח מרשים, מ' הקפיצה את הכוחות והכווינה אותם בדיוק כירורגי אל עבר החשודים. התוצאה: סיכול של הברחת נשק איכותי שתכננה להגיע לידי גורמי טרור בגדה. "אנשים לא תמיד מבינים את המשמעות של לשבת מול מסך שעות על גבי שעות. אבל כשהמפקד אומר בקשר 'המטרה נוטרלה בזכותך', את מבינה שכל דקה של ריכוז הצילה חיים".
עבור סמל א', לוחם בחטיבת כפיר, השנה האחרונה הייתה הגשמת חלום שנרקם עוד בילדות. "התגייסתי בנובמבר 24' עם מטרה אחת מול העיניים: להיות מפקד", הוא מחייך. הדרך לא הייתה קלה – הטירונות האינטנסיבית, האימונים בשטחי האש והפעילות המבצעית בערים הפלסטיניות דרשו ממנו תעצומות נפש.
"היו רגעים בבוץ, בשיא החורף, שאתה שואל את עצמך למה אתה צריך את זה. ואז מגיע המעצר הראשון, או החיוך של החברים לצוות אחרי שבוע בלי שינה, ואתה נזכר. השנה הזו בנתה אותי. הפכתי מילד לגבר שנושא באחריות על החיים של החברים שלו". היום, כשהוא כבר מסומן ליציאה לקצונה, א' מסכם שנה שבה החלום הפך לתכנית עבודה.
מחזור נוב'-דצמ' 24' הוא לא סתם עוד מחזור גיוס. זהו דור שהתחנך לתוך ערכים של רעות והקרבה בשיאה של תקופה היסטורית. בין אם אלו התצפיתניות, הלוחמים בחי"ר או המחלצים בפיקוד העורף – השנה הראשונה שלהם על מדים הייתה שיעור מזורז בבגרות.
כשהם פושטים את המדים בסוף השבוע וחוזרים הביתה, הם כבר לא אותם נערים שעלו על האוטובוס לפני שנה. הם נושאים איתם זיכרונות של הצלחות מבצעיות, חברויות שנצרפו באש, ובעיקר – את הידיעה שהם חלק ממשהו גדול בהרבה מעצמם.
חלקם יצאו לקורסי פיקוד, חלקם ימשיכו להחזיק את הקווים המאתגרים ביותר, וכולם ימשיכו לכתוב את הסיפור של צה"ל בשנת 2026. שנה טובה, מחזור 24'. העם גאה בכם.
