נתוני שיא נחשפו בכנס המקצועי של המשרד לביטחון לאומי: עלייה של 60% באכיפת תיקי מקרקעין בנגב. משילוב בינה מלאכותית ועד שיתוף פעולה חסר תקדים בין זרועות הביטחון – כך מנסה המנהלת לתיאום אכיפה לשנות את כללי המשחק בדרום.
"החזרת המשילות לנגב היא יעד אסטרטגי עליון של המשרד תחת הנהגתי" – המילים הללו, שנאמרו על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הפכו בשנה האחרונה מסיסמה לתוכנית עבודה אופרטיבית בשטח. בלב המאמץ הזה עומדת "מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני מקרקעין", הגוף שמרכז תחת קורת גג אחת את כלל הגורמים האמונים על השמירה על אדמות המדינה.
בשבוע האחרון נערך כנס מקצועי נרחב בהובלת המנהלת ובשיאו נחשפו נתונים המצביעים על שינוי מגמה דרמטי: זינוק של 60% בביצוע תיקים שיפוטיים בתחום המקרקעין בדרום. לא מדובר רק במספרים יבשים, אלא בתוצאה ישירה של מדיניות אכיפה נוקשה וסנכרון הדוק בין זרועות הממשלה.
הנגב, על מרחביו העצומים ואתגריו הדמוגרפיים, דרש מאז ומתמיד גישה רב-מערכתית. הכנס המקצועי ריכז סביב שולחן אחד את כלל "שחקני השטח": מהרשות לאכיפה במקרקעין ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), דרך משטרת ישראל והסיירת הירוקה, ועד לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים.
נוכחותם של נציגי משרדי הממשלה השונים הדגישה את ההבנה כי אכיפה יעילה אינה יכולה להתבצע בוואקום. היא דורשת שילוביות (Synergy) – מודיעין משותף, הקצאת משאבים מושכלת וגיבוי משפטי ופוליטי רציף.
יוני כהן, ראש מנהלת דרום, סיכם את התחושות בקרב אנשי האכיפה: "תחושת השליחות והבנת משמעות האכיפה בנגב, היא שמייצרת הרתעה ומאפשרת לנו להגן על אדמות המדינה". לדבריו, האכיפה היא הכלי המרכזי שמאפשר למדינה להבהיר כי הריבונות אינה מסתיימת בקו באר שבע.
הטכנולוגיה בשירות הריבונות: בינה מלאכותית בשטח
אחד הנושאים המרתקים שעלו בכנס הוא שילובן של טכנולוגיות מתקדמות במאבק על הקרקע. בעידן שבו עבירות בנייה והשתלטות על קרקעות יכולות להתרחש במהירות ובאזורים מבודדים, המשרד לביטחון לאומי רותם את הטכנולוגיה לטובתו.
במהלך הדיונים הוצגו מודלים של בינה מלאכותית (AI) וטכנולוגיות ניטור מתקדמות, המאפשרות לאתר שינויים בתוואי השטח בזמן אמת. היכולת לזהות עלייה של מבנה בלתי חוקי או גידור מחדש עוד בשלבים המוקדמים, מאפשרת לכוחות האכיפה להגיב במהירות, לחסוך בהליכים משפטיים סבוכים ולייצר הרתעה אפקטיבית "על חם".
העלייה של 60% בביצוע התיקים השיפוטיים היא הוכחה לכך שהנחיות הדרג המדיני מחלחלות לשטח. מירי שמואלי, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, הבהירה בכנס כי המגמה רק בתחילתה: "בהתאם למדיניות השר, נמשיך ונפעל לקידום מאמצי האכיפה ויצירת שותפות מול כלל השחקנים".
השותפות הזו היא קריטית במיוחד כשמדובר במגזר הבדואי. הכנס כלל סקירה מקצועית ומעמיקה על האתגרים הייחודיים למגזר, תוך ניסיון לאזן בין הצורך באכיפה בלתי מתפשרת לבין מציאת פתרונות הסדרה במסגרת החוק. המטרה ברורה: יצירת סדר ציבורי שישרת את כלל תושבי הדרום – יהודים ובדואים כאחד.
האתגר בנגב נותר מורכב, אך נראה כי המשרד לביטחון לאומי, באמצעות מנהלת דרום, הצליח לייצר מנגנון שעובד. שילוב הכוחות בין המשטרה לגופי המקרקעין, הגיבוי הטכנולוגי והנחישות הפיקודית, משנים את המשוואה.
אם בעבר עבירות מקרקעין בנגב נתפסו לעיתים כ"גזירת גורל" או כנושא שנמצא בעדיפות נמוכה, הרי שהנתונים שהוצגו בכנס מוכיחים שהכללים השתנו. עבור אזרחי ישראל המתגוררים בדרום, מדובר בבשורה של ממש; עבור מי שמנסה לקבוע עובדות בשטח בניגוד לחוק – מדובר בתמרור אזהרה בוהק.
