במשך עשורים, קו הפרדה בלתי נראה שורטט בין דם לדם. לוחמים שחירפו את נפשם בשדה הקרב זכו למנוחת עולם בחלקות הצבאיות, תחת דגל המדינה ובליווי טקס צבאי מלא, בעוד לוחמי האש – אלו שרצים אל תוך הלהבות כשכולם בורחים החוצה – נותרו פעמים רבות מחוץ לגדר הזו. השבוע, מליאת הכנסת עשתה צעד היסטורי לתיקון העוול הזה.
באישור הקריאה הראשונה של הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), המדינה שולחת מסר ברור: מי שנפל בעת הגנה על חיי אזרחי ישראל, בין אם מול קליע ובין אם מול אש יוקדת, הוא גיבור לאומי המזכאות לכבוד האחרון הרם ביותר.
התיקון החדש אינו רק צופה פני עתיד, אלא נושא עמו בשורה משמעותית למשפחות השכולות שכבר איבדו את יקיריהן בשנה האחרונה. החוק יחול רטרואקטיבית החל מאוגוסט 2023, מועד "אסון הבור" המזעזע בדיר אל-אסד, שבו נספו לוחמי האש עדנאן אסעד ויצחק חמיז ז"ל בעת ניסיון חילוץ הירואי.
אך מעבר לכך, החוק מבקש להסדיר את מעמדם של לוחמי האש שנפלו בבוקר השבעה באוקטובר. באותו בוקר שחור, לוחמי האש היו מהראשונים להגיע לזירות הקרב בעוטף עזה. תחת אש תופת, ללא שריון ובחשיפה מוחלטת, הם נאבקו לכבות שריפות בבתי תושבים ולחלץ פצועים, תוך שהם משלמים בחייהם. התיקון לחוק מכיר בכך שהקרב שלהם לא היה שונה מהקרב של חבריהם בצה"ל או במשטרה.
השינוי התפיסתי שמוביל החוק משקף את השינוי שעבר מערך הכבאות וההצלה בשנים האחרונות. לא עוד "שירותי כבאות" מקומיים, אלא גוף מבצעי, היררכי ומיומן, הפועל כזרוע ביטחונית רביעית של מדינת ישראל.
"לוחמי האש הם קו ההגנה האחרון בערים וביישובים שלנו," מסבירים גורמים המעורים בחקיקה. "כשאדם לובש מדים ויוצא למשימה בידיעה שהוא עלול לא לשוב ממנה, המדינה חייבת לעמוד מאחוריו. הזכות להיקבר בבית קברות צבאי היא לא עניין של נדל"ן או טקס, היא ההכרה הסופית של המדינה בהקרבה העליונה של בניה."
עבור המשפחות השכולות, המאבק על הקבורה הצבאית הוא מאבק על הזיכרון. זהו הניסיון להבטיח שהסיפור של יקירם יישזר לנצח בסיפור הגבורה של מדינת ישראל. החלת החוק למפרע מאפשרת למשפחות שאיבדו את יקיריהן בשנה האחרונה לקבל את המעמד הראוי להם, ולהרגיש שגם אם הבן או הבעל לא החזיקו רובה, המדינה רואה בהם חללי מערכות ישראל לכל דבר.
"במותם ציוו לנו את השקיפות, ובחייהם ציוו לנו את העוז. התיקון הזה הוא המינימום המוסרי שהחברה הישראלית חבה להם."
למרות האישור בקריאה ראשונה, הדרך להשלמת החקיקה עוד דורשת עבודה בוועדות הכנסת כדי ללטש את הפרטים הטכניים ולהבטיח שכל לוחם אש שנפל בנסיבות מבצעיות יזכה למענה. עם זאת, נראה כי ישנה הסכמה רחבה מקיר לקיר: ביום שבו האש בוערת, אין קואליציה ואופוזיציה – יש רק לוחמים.
מדינת ישראל, בצעד המאוחר אך ההכרחי הזה, מצדיעה היום לאלו שחירפו נפשם למען הצלת חיים. התיקון לחוק בתי קברות צבאיים הוא עדות לכך שהחברה הישראלית יודעת להוקיר תודה, גם כשהתודה הזו מגיעה באיחור כואב.
