מהריסות חאן יונס לפסגת הר הרצל: המסע המרגש של "חנוכיית הגבורה"

בטקס עוצמתי ורווי סמליות, הגיע "מרוץ הלפיד" לסיומו בהיכל הזיכרון הממלכתי. שיאו של הערב נרשם עם הדלקת חנוכייה שנשאה עימה מטען היסטורי: אותה חנוכייה שסימלה את אור הלוחמים בלב עזה, הציתה מחדש את זיכרון הנופלים בירושלים. "אנו לא מתכחשים לחושך, אלא עומדים מולו יחד"

ישנם רגעים שבהם ההיסטוריה היהודית המפוארת והמציאות הישראלית המדממת מתלכדות לכדי תמונה אחת, בלתי נשכחת. רגע כזה נרשם אמש בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל, כאשר לפיד בוער, שיצא מחומות ירושלים הקדומה, סיים מסע שליחים מרגש והדליק את נרות החנוכה בלב היכל השמות.

אך לא הייתה זו הדלקה רגילה. החנוכייה שעמדה במרכז הטקס נשאה עליה את אבק הקרבות של "מלחמת התקומה". מדובר באותה חנוכייה שחיילי צה"ל הציבו והדליקו בכיכר פלסטין בחאן יונס, בימים של לחימה עצימה, כסמל לעמידה איתנה בלב מעוז האויב. כעת, כשהיא מוצבת בלב היכל הזיכרון, היא חיברה בין הגבורה בשדה הקרב לבין הזיכרון הקדוש של אלו שלא שבו ממנו.

המסע החל בין סמטאותיה של ירושלים הקדומה. הלפיד הבוער נישא בידיהם של אנשי כוחות הביטחון ונציגי המשפחות השכולות, במרוץ שליחים שסימל את העברת מקל הגבורה מדור לדור. עבור המשתתפים, כל צעד בדרך להר הרצל היה צעד של הצדעה לנופלים – מראשית היציאה מן החומות בשנת 1860 ועד ללוחמים שנפלו בשבועות האחרונים.

בהיכל הזיכרון, מקום בו קירות הלבנים נושאים את שמותיהם של רבבות חללי מערכות ישראל, המתין קהל רב בציפייה דרוכה. הגעת הלפיד סימנה את תחילתו של טקס הנר החמישי, ערב שכולו "זיכרון ואור".

אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, נשא דברים שנגעו בנימים החשופים של הקהל. "זהו אירוע שבו האבל הפרטי והזיכרון הלאומי נפגשים ויוצרים מחויבות משותפת לעתיד," אמר מועלם בהתרגשות. "בערב הזה אנו בוחרים להגביר את האור. לא להתכחש לחושך, אלא לעמוד מולו יחד. משפחה אל משפחה, אדם אל אדם, עם אל עם".

מנהל היכל הזיכרון, ד"ר טל משגב, הוסיף נופך היסטורי למעמד. בראותו את האש הדולקת בכניסה להיכל, ציין משגב כי אין מדובר רק בלהבה פיזית: "זוהי אש קדומה. האש המפעמת בלבבות הגיבורים בימים ההם – ובזמן הזה. המירוץ הזה הוא עדות לכך שהלהבה הישראלית אינה כבה לעולם".

הטקס שנערך אמש הוא חלק מחזון רחב יותר שהופך את היכל הזיכרון הממלכתי לאבן שואבת לאורך כל ימות השנה. המקום, שמנציח את כל חללי מערכות ישראל מאז שחר הציונות, אינו רק אתר של אבל, אלא מרכז של מורשת וחיבור לזהות הישראלית.

כאשר האור מהחנוכייה של חאן יונס הציף את חלל ההיכל, נדמה היה כי השמות שעל הקירות קמים לתחייה בלבבות הנוכחים. בערב הנר החמישי, על פסגת הר הרצל, הוכח שוב כי גם בתוך הכאב העמוק ביותר, האור הישראלי מצליח לנצח – בזכות אלו שהקריבו הכל למענו.