בצל "המלחמה שאחרי המלחמה" ועם פער עצום בין הצרכים לתקציב, התכנסה הבוקר הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות. פרופ' דינה בן יהודה, היו"ר: "רבים בתוכנו נלחמים כעת את המלחמה הקשה יותר – השיקום". מנכ"ל משרד הבריאות: "החלטות שחורצות גורלות"
מאת: כתבנו לענייני בריאות
בחדר הדיונים השקוף של משרד הבריאות, התכנסה הבוקר (יום ה') הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנה הקרובה. האווירה בחדר הייתה כבדה ומלאת אחריות, ולא בכדי: הפער בין הרצוי למצוי השנה הוא מהגדולים שידעה המערכת.
על שולחן הוועדה הונחו למעלה מ-1,000 בקשות להכללת תרופות וטכנולוגיות חדשות בסל. העלות הכוללת של כלל הבקשות נאמדת בסכום אסטרונומי של למעלה מ-3 מיליארד שקלים. מנגד, תקציב הוועדה המאושר עומד על 650 מיליון שקלים בלבד. המשמעות: חברי הוועדה יצטרכו לוותר על כ-80% מהבקשות, ולהכריע מי יקבל טיפול מציל חיים ומי יישאר בחוץ.
"לדעת להסתכל לציבור בעיניים"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, פתח את הדיון והדגיש את כובד המשקל המונח על כתפי החברים. "יש פה החלטות מאוד מורכבות שאתם צריכים לקחת", אמר המנכ"ל. "כמו בכל שנה, ההחלטות נהיות יותר מורכבות. צריך לעשות פה הרבה מאוד איזונים עדינים בין צרכים וערכים".
בר סימן טוב הדגיש את חשיבות השקיפות והאמון הציבורי בתהליך: "אנחנו צריכים לדעת להסתכל לציבור הישראלי בעיניים בסוף התהליך שלכם – למטופלים ולמטפלים. שידעו שהם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר… ההחלטות שיקבעו בחדר הזה, שנמצא במבנה שקוף לא בכדי, חורצות גורלות".
הוא ציין לשבח את הצוות המקצועי המלווה את הוועדה, בראשות פרופ' אסנת לוקסנבורג וד"ר טל מורגנשטיין, וכינה את עבודתן "מפעל חיים".
"המלחמה שאחרי המלחמה"
אך מעבר למספרים היבשים, צילם של האירועים הביטחוניים והמלחמה שפקדה את ישראל ריחף מעל הדיון. פרופ' דינה בן יהודה, המטולוגית בכירה המכהנת כיו"ר הוועדה זו השנה הרביעית ברציפות, הביאה בדבריה את הקול האנושי והכואב של המציאות הישראלית העכשווית.
"גם השנה אנו פועלים בצל מציאות לא פשוטה", אמרה פרופ' בן יהודה. בדברים נוגעים ללב, התייחסה היו"ר למצב הנוכחי: "זה מכבר הסתיימה הלחימה, אך רבים בתוכנו נלחמים כעת את המלחמה הקשה יותר – המלחמה שלאחר המלחמה. כמעט ואין בית או משפחה שהתקופה הזו לא נגעה בהם".
בן יהודה הדגישה כי הוועדה ערה לצרכים החדשים שעלו מן השטח, בדגש על השיקום הפיזי והנפשי של הנפגעים ומשפחותיהם. היא שיתפה בדילמה מוסרית ששומעים לאחרונה רופאים רבים: "לא אחת חולים אומרים לי כי אינם חשים בנוח לדבר על כאבם או על פחדיהם (ממחלות שגרה – ה.כ), כאשר סביבם כה רבים נשאו בגופם ובנפשם את מחיר המלחמה".
תשובתה של פרופ' בן יהודה לאותם חולים מהדהדת את מהות עבודת הוועדה: "אני משיבה להם – על הזכות הזו הם נלחמו. על הזכות של כל אחת ואחד מאיתנו לחיות כאן חיים של ביטחון, בריאות ותקווה".
מלאכת מחשבת של איזונים
בחודשים הקרובים יתכנסו חברי הוועדה, המייצגים את הפסיפס האנושי של החברה הישראלית – רופאים, אנשי ציבור, כלכלנים ונציגי אתיקה – לסדרת דיונים מרתונית. הם יצטרכו להכריע בין תרופות לסרטן לבין טיפולים למחלות יתום, בין טכנולוגיות למניעה לבין טיפולים מאריכי חיים.
"נעשה כל שביכולתנו כדי שהמשאבים הציבוריים יוקצו בתבונה ובחמלה", התחייבה היו"ר.
את דבריה בחרה פרופ' בן יהודה לסיים בנימה אישית, כשהיא מצטטת תפילה המלווה אותה: "אל עליון רחום וחנון, מודה אני לפניך על שזיכיתני להיות כלי לשליחותך… אנא ה' חזקני נא ותן בי כוח שאוכל להמשיך ולסייע".
עם התפילה הזו, ועם 650 מיליון שקלים בקופה מול ים של צרכים, יצאה הוועדה לדרך. עיניהם של מאות אלפי חולים בישראל נשואות כעת אל החדר השקוף במשרד הבריאות.
