מתחנות המשטרה הבוערות ועד למסע הטבח בפסטיבל 'נובה': סיפורם של עשרות השוטרים שחירפו נפשם ב-7 באוקטובר
ביום הזיכרון הלאומי לאירועי מתקפת השבעה באוקטובר ולחללי מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל מרכינה ראש לזכרם של הקורבנות הרבים, האזרחים והלוחמים, שנפלו במערכה על הבית. סיפור מיוחד בתוך יום הזיכרון הוא סיפורה של משטרת ישראל, ששילמה מחיר דמים כבד מנשוא, כשעשרות שוטרים ושוטרות, בהם לוחמי מג"ב, נפלו בקרב מול נחילי המחבלים.
השוטרים, שהיו בקו החזית הראשוני – לעיתים ללא מענה צבאי מספק – נלחמו בגבורה עילאית ברגעים הראשונים והמכריעים של המתקפה, והצילו בגופם חיי אזרחים רבים.
בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, מצאו את עצמם שוטרי משטרת ישראל בעין הסערה. בעוד מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס משתוללת בעוצמה, ללא כל התרעה מוקדמת, הפכו תחנות המשטרה בעוטף עזה, מנתיבות, דרך אופקים ועד שדרות, למוקדי לחימה קשים. השוטרים, מצוידים בכלי נשק אישיים ובדקות תגובה מהירות, התייצבו מול מאות מחבלים חמושים ופעילי טרור.
הקרב על תחנת שדרות, שהפכה לסמל לגבורה ולעמידה עיקשת, נמשך שעות ארוכות. השוטרים והלוחמים שהיו בתחנה, יחד עם כוחות ימ"מ, ניהלו לחימה עיקשת מתוך המבנה שהוצת ועלה באש, ומנעו מהמחבלים להשתלט באופן מלא על העיר ולבצע טבח נרחב יותר בתושביה.
באותן שעות, שוטרי תחנת אופקים יצאו לקרבות פנים מול פנים בתוך העיר, תוך חילוץ אזרחים מבתיהם והסתערות על בתים חטופים. מפקדי התחנות, שהיו הראשונים להבין את גודל האסון ואת היעדר התיאום, לקחו פיקוד על הקרבות, ואף נפצעו בעצמם במהלך הלחימה.
הגבורה המשטרתית לא התבטאה רק בערים, אלא גם בשטח הפתוח.
אחד המקומות בהם בלטה גבורתם של השוטרים היה פסטיבל המוזיקה 'נובה' ליד קיבוץ רעים. שוטרים רבים, שהיו חלק ממערך האבטחה של האירוע, מצאו את עצמם בלב משימת הצלת חיים בלתי אפשרית. כ-40 שוטרים אבטחו את המסיבה שהפכה לזירת טבח המוני. כ-17 מהם נהרגו בקרבות מול המחבלים.
כאשר החלה המתקפה, רבים מהשוטרים לא היססו. במקום לברוח, הם הפכו לכוח חילוץ והגנה ראשוני. הם הובילו עשרות חוגגים למחסה, סיכנו את חייהם בניסיון לפנות פצועים וניהלו קרבות הרואיים, בין המכוניות הבוערות ובשדות הפתוחים, כדי להעניק לחוגגים סיכוי קלוש להימלט מהתופת. סיפורי גבורה רבים נרשמו שם, של שוטרים ולוחמים שהפכו לכוח מגן אחרון, חלקם נפלו תוך כדי לחימה עקשנית שאיפשרה לאחרים להינצל.
בסך הכל, משטרת ישראל איבדה במלחמת חרבות ברזל עשרות שוטרים, 58 מתוכם נפלו ביום אחד – ה-7 באוקטובר. הם היו הראשונים שהתייצבו בקו האש, חרף הנחיתות המספרית והמידע החלקי, והגנו על אזרחי המדינה בגופם. אומץ ליבם, הנחישות והחתירה למגע, כפי שציין המפכ"ל (בהתאם למידע חיצוני), מבטאים את מחיר הגבורה וההקרבה.
ביום הזיכרון, כולנו זוכרים את החללים האלה – אלה שנלחמו על תחנת משטרה בוערת, ואלה שנפלו בהגנה על חוגגים תמימים. גבורתם חרוטה על לוח ליבה של האומה כסמל למחויבות הבלתי מתפשרת להגנה על חיי אדם ועל הריבונות הישראלית.
יהי זכרם ברוך.
