ראש השנה תשפ"ו, שיחל ביום שני, ה-22 בספטמבר 2025, הוא יום טוב מיוחד, שבו עם ישראל נכנס לתקופה של חשבון נפש, תפילה ותקווה. המועד, הנמשך יומיים רצופים בארץ ובעולם, משלב בתוכו מצוות עתיקות, מנהגים עממיים וסעודות חגיגיות מלאות בסימנים לברכה.
זמני החג
ראש השנה יחל ביום שני, 22 בספטמבר 2025 (ערב א' בתשרי), ויסתיים ביום רביעי, 24 בספטמבר (מוצאי ב' בתשרי).
- כניסת החג: יום שני, 22 בספטמבר
- ירושלים: 18:00
- תל אביב: 18:17
- חיפה: 18:09
- באר שבע: 18:18
- צאת החג: יום רביעי, 24 בספטמבר
- ירושלים: 19:10
- תל אביב: 19:12
- חיפה: 19:11
- באר שבע: 19:11
ההלכה של יומיים טובים בראש השנה נובעת מהיסטוריה ארוכה של קביעת לוח השנה. בעבר, קביעת ראש החודש נעשתה על פי עדים שהעידו על התחדשות הירח. מכיוון שלעיתים עדים אלה הגיעו באיחור, נוצר ספק לגבי היום המדויק, ולכן הוחלט לחגוג את שני הימים האפשריים. מנהג זה נשמר עד היום, והוא ייחודי לראש השנה.
תקיעת שופר: המצווה הבולטת והמרכזית ביותר של החג היא תקיעת השופר. השופר, עשוי לרוב מקרן איל, משמיע קול המעורר את הלב לתשובה ומסמל את המלכת ה' על העולם. המנהג המרכזי הוא לתקוע בבית הכנסת 100 קולות, אך עיקר המצווה היא בשמיעת 30 קולות. גם מי שלא יכול להגיע לבית הכנסת, כמו חולים או חיילים, יכול לקיים את המצווה באופן פרטי.
סעודת החג והסימנים: סעודות ראש השנה הן חגיגיות ומלוות במאכלים מיוחדים, הנקראים "סימנים". לכל מאכל יש משמעות סמלית, והוא נאכל בצירוף תפילה ובקשה לשנה טובה.
- תפוח בדבש: מסמל את התקווה לשנה מתוקה וטובה.
- רימון: הברכה "שירבו זכויותינו כרימון" מבקשת לשנה מלאה במצוות ובמעשים טובים.
- ראש של כבש או דג: "שנהיה לראש ולא לזנב" – סמל למנהיגות והצלחה.
- תמרים (תמרי), סלק (סילקא), כרישה (כרתי) ועוד: מאכלים אלו, המוזכרים כבר בתלמוד, נאכלים בצירוף תפילות ל"שייתמו אויבינו" ו"שייכרתו שונאינו".
תשליך: ביום הראשון של ראש השנה, נוהגים רבים ללכת למקור מים (כמו ים, נחל או מעיין) ולבצע את מנהג ה"תשליך". המנהג כולל אמירת תפילות מיוחדות וניעור כיסי הבגדים, כסמל להשלכת החטאים והעוונות אל המים. זהו טקס סמלי של ניקיון רוחני והתחדשות.
תפילות ומחזורים: הימים הנוראים הם תקופה של תפילה מוגברת. כבר בחודש אלול מתחילים לומר "סליחות". בראש השנה, התפילות במחזור החג מתמקדות במלכות ה' ובקבלתו כמלך העולם. בניגוד ליום הכיפורים, שבו התפילה עוסקת בסליחה ובכפרה, בראש השנה היא עוסקת בדין ובתקווה לעתיד טוב יותר.
הימים הנוראים הם גם תקופה של הכנה אישית: לקראת החג, נהוג להתרחץ, להסתפר וללבוש בגדים חגיגיים. פעולות אלו מסמלות את הביטחון של עם ישראל בה', ואת התקווה שהדין יהיה לטובתם.
ראש השנה הוא לא רק יום של חשבון נפש ותפילה, אלא גם יום שמח של סעודות, ארוחות משותפות ואיחולים. "לשנה טובה ומתוקה" ו"כתיבה וחתימה טובה" הם הביטויים הנפוצים המלווים את הברכות, המבטאות את התקווה והאמונה של כל אחד מאיתנו לשנה שלמה ומלאה בבריאות, שמחה והצלחה.
