"אחלה תקשורת" מביאה לכם את פרשנותו של פרקליט הפלילים איתן סבג, לפרשת זיכוי האונס האכזרי של ניצולת שואה. כל הפרטים
יודעי דבר | את טור הבכורה שלי ב"אחלה תקשורת" אני אפתח בנושא זיכוי זיכוי האונס האכזרי של ניצולת שואה. ואתמקד בסוגיה האם הסוף היה ידוע מראש. זיכוי בהליך פלילי איננו עניין שגרתי בישראל, מדינה שבה רק כ-2% מכלל ההליכים הפליליים בבתי המשפט מסתיימים בזיכוי.
בתוך כך אירע השבוע (יום 5.6.23) תרחיש חריג במיוחד כאשר בית המשפט המחוזי בנצרת החליט לזכות נאשם ערבי מאונס של קשישה בת 82. כותרות במרשתת רמזו כי בית המשפט העדיף לכאורה להתחשב בעבריין מין במקום להגן על ניצולת שואה בקבעו שלא ניתן לתת אמון בגרסתה.

מרבית הקוראים שאינם מעמיקים חקר ולא מצויים ברזי ההליך הפלילי נוטים להסתמך על אותן כותרות שאינן משקפות את המציאות, וניתן להבין זאת, שכן בכותרות שפורסמו אין דבר שמלמד כי מעבר ל"זיכוי נאשם ערבי מאונס ניצולת שואה" ניתנה הכרעת דין מנומקת מאוד על ידי שלושה שופטים פה אחד, בהם גם שופטת נכבדה.
על פי הנחיות המחייבות את התביעה על תובע חובה לשקול בזהירות רבה כל תיק בטרם קבלת החלטה אם להגיש בו כתב אישום נגד אדם. המבחן בהקשר זה הנו שאלת קיומו של "סיכוי סביר להרשעה". רק אם תובע שוכנע על סמך חומר הראיות שבפניו כי כתב אישום יוביל בסבירות גבוהה להרשעה. כלומר, שאין ראיות בעלות פוטנציאל מזכה, עליו להגיש בו כתב אישום. מאידך, על הנאשם הנטל לעורר "ספק סביר" באשמתו על מנת שהתוצאה תהיה זיכוי בדין.

בית המשפט ציין בהכרעת הדין כי אמנם הנאשם אינו "טלית שכולה תכלת" ואף מצא כי הוא הפר הוראות צו פיקוח על עברייני מין, יחד עם זאת, קבע כי בכך אין די כדי להרשיע שעה שהפרקליטות כשלה בהוכחת יסודות העבירה. שאלת סבירות ההחלטה להגיש כתב אישום נבחנת בדיעבד על סמך הנתונים שהיו אז.
לפניכם, חלק מהקביעות שהובילו לזיכוי. קיום מפגש מוקדם בין המתלוננת לנאשם בה הוא הציע לה שירותי מין והיא מסרה לו את מספר הנייד. המתלוננת שוחחה עימו טלפונית, שיחות בעלות אופי מיני בוטה, אשר הוקלטו ע"י הנאשם ללא ידיעתה והוצגו כראיות. מהשיחות עלה בין היתר כי המתלוננת הזמינה את הנאשם לביתה כביכול לבצע "תיקון" כלשהו.

המתלוננת כשלה בהסבריה את פשר השיחות ולפיכך מהימנותה מוטלת בספק. באירוע המיני המתלוננת והנאשם עלו יחדיו לחדר השינה שלה אשר מיקומו הבית יה בידיעתה בלבד. המתלוננת נמנעה מלהזעיק את העובד הזר המצוי בביתה והדבר אינו מתיישב עם טענתה לתחושת מצוקה באירוע. בית המשפט סיכם את נושא אמינות המתלוננת באלו המילים: "מקום שקשה למצוא מהימנות בסיסית בגרסתה של המתלוננת, לא יועילו לה אותן "הנחות" הניתנות לנפגעי עבירות מין".
לאחר קריאת הכרעת הדין, אודה ולא אבוש כי הספקות והתהיות שעלו בי למקרא הכותרות בכלי התקשורת, התפוגגו באחת. במקומן התמלאתי בתחושת הערצה לשופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר ההינו למלא את תפקידם ללא מורא, ולזכות את הנאשם חרף ביקורת ציבורית צפויה.
לסיום, חשוב שכל אזרח ידע שיש שופטים עצמאיים שאינם חוששים לזכות גם במקרים מורכבים. התיק הזה הוא גם תזכורת לכך שחזקת החפות איננה רק סיסמה. החיים מורכבים וחובה עלינו להיזהר בטרם נקבע מסמרות בדבר אשמתו של אדם. הדברים יפים גם לרשויות התביעה שמגישות כתבי אישום וגם לקוראים הניזונים מכלי התקשורת.
הכותב איתן סבג, הינו עו"ד בעל משרד עורכי דין המתמחה במשפט הפלילי. המשרד, מייצג בהצלחה מעל עשור חשודים ונאשמים בתיקים מורכבים ופשיעה חמורה.