מה שהתחיל כמפגש מאחורי הקלעים הפך תוך דקות לקרב צעקות טעון שחשף את העצבים החשופים של החברה הישראלית. החטוף המשוחרר רום ברסלבסקי לא נשאר חייב מול נסרין קדרי בשיחה שמעלה שאלות קשות על כבוד, טראומה ומעמד הסלבס מול גיבורי השעה. "המסכות ירדו" מספרים נוכחים במקום
מאת: כתב הרכילות והחברה
בישראל של אחרי ה-7 באוקטובר, נדמה היה שיש היררכיה ברורה של כבוד: בראש הפירמידה עומדים החטופים ששבו מהתופת. אך תקרית חריגה שהתרחשה אמש, מעמידה את המוסכמה הזו למבחן ומצליחה להסעיר את הרשתות החברתיות. במרכז הפרשה: רום ברסלבסקי, ששב משבי חמאס והפך לאחד הקולות הבולטים והאהובים במאבק להשבת חבריו, והזמרת המצליחה נסרין קדרי.
עדי ראייה שנכחו במקום מתארים סיטואציה שהחלה בחוסר הבנה קטן והידרדרה במהירות לתהומות של כעס ותסכול. לפי הדיווחים, העימות פרץ סביב התנהלותה של קדרי במרחב המשותף, דבר שעורר את זעמו של ברסלבסקי.
השיחה, שהפכה מהר מאוד לוויראלית בתיאורים הגרפיים שלה, הגיעה לשיאה כשברסלבסקי, שמוכר בדרך כלל בזכות העמידה האיתנה והשקולה שלו, הטיח בנסרין מילים קשות: "מי את בכלל שתתנהגי ככה לחטוף? את שכחת מאיפה באת ומי האנשים שנתנו הכל בשביל המדינה הזאת?".
נוכחים בחדר מספרים כי נסרין, מצדה, נראתה המומה מהמתקפה הישירה. בעוד שחלק מסביבתה טוענים כי מדובר ב"הוצאת דברים מהקשרם" וכי הזמרת רוחשת כבוד עצום לכל חטוף וחטוף, רום לא היה מוכן לעבור לסדר היום על מה שפירש כהתנשאות או חוסר רגישות.
מעבר לרכילות הצהובה, העימות הזה מייצג התנגשות בין שני עולמות: עולם הזוהר והבידור, שמנסה לחזור לשגרה מסוימת, לבין עולם הטראומה שחיים בו החטופים המשוחררים ובני משפחותיהם מדי רגע.
"רום הוא לא עוד 'סלב' שמחפש כותרות", אומר מקורב לברסלבסקי. "הוא אדם שעבר את הגיהינום וחזר. כשהוא מרגיש זלזול, גם אם הוא מרומז, זה פוגע לו בנקודה הכי כואבת. הוא לא ייתן לאף אחד, גם לא לכוכבת הכי גדולה, להרגיש שהיא מעל הלוחמים או החטופים".
מנגד, גורמים בתעשיית המוזיקה מנסים להנמיך את הלהבות: "נסרין היא אדם חם שאוהבת את המדינה. לפעמים בלחץ של עבודה יש אי הבנות, אבל מכאן ועד להפוך אותה לאויבת החטופים המרחק הוא עצום".
כרגע, נראה שהציבור הישראלי נוטה בבירור לצדו של ברסלבסקי. "רום הוא גיבור ישראל, ונסרין צריכה להבין שהמעמד שלה לא נותן לה פריבילגיה להתנהג בחוסר כבוד", נכתב באחת התגובות הפופולריות ברשת. מנגד, יש הקוראים להרגעת הרוחות: "אנחנו בתקופה רגישה, כולם על הקצה, בואו לא נשפוט אדם בצערו או ברגע של לחץ".
האם נראה כאן סולחה מתוקשרת עם דמעות מול המצלמות, או שהקרע הזה עמוק מכדי להתאחות? נכון לעכשיו, שני הצדדים שומרים על שתיקה רשמית, אך השאלה שהטיח ברסלבסקי בחלל החדר ממשיכה להדהד: האם התרגלנו מהר מדי לשגרה, ושכחנו את מי ששילמו את המחיר הכבד ביותר?
