"המגפה השקטה" הכתה שוב, הפעם ברחוב ברקת בעיר הדרומית שכנים התלוננו על ריח חריף, וכוחות ההצלה גילו את הגרוע מכל: אישה שחיה ונפטרה בגפה מבלי שאיש יבחין בהיעדרה זק"א: "דפיקה אחת בדלת יכולה להציל חיים"
בוקר קשה עבר היום על תושבי רחוב ברקת באילת. מה שהחל כחשש של שכנים בעקבות ריח חריף העולה מאחת הדירות בבניין, הסתיים במראה מחריד שמותיר שוב צלקת על פני החברה הישראלית: אישה בת 72 אותרה ללא רוח חיים בדירתה, כשהיא במצב ריקבון מתקדם – עדות אילמת לכך ששכבה שם ימים ארוכים מבלי שאיש ידרוש בשלומה.
הבוקר (א'), סמוך לשעה עשר, התקבל דיווח במוקד זק"א (1220) על חשש לחיי אדם. כוחות משטרה ומתנדבי זק"א מרחב אילת שהגיעו למקום נאלצו לפרוץ אל הדירה, שם נגלה לעיניהם המחזה הקשה. המנוחה, אישה בשנות ה-70 לחייה, נמצאה כשהיא ללא סימני חיים מזה זמן רב.
מתנדבי זק"א, המורגלים במראות קשים, פעלו בזירה במשך שעות ארוכות בחרדת קודש, כשהם מטפלים בכבוד המת ובאיסוף הממצאים הנדרשים. הזירה ברחוב ברקת הפכה במהרה למוקד של עצב עמוק, כשעוברים ושבים נעמדו המומים מול הבניין, מנסים לעכל את העובדה ששכנה שלהם נעלמה מעיניהם מבלי שאיש ייתן על כך את הדעת.
המקרה באילת הוא חוליה נוספת בשרשרת כואבת של מקרים הדומים לו, המכונה בפי ארגוני הסיוע "המגפה השקטה". אלו הם הקשישים והעריריים שחיים בינינו, בלב ערים תוססות, אך נמצאים בשולי התודעה החברתית.
חיים וינגרטן, סמנכ"ל המבצעים בזק"א, לא הסתיר את כאבו נוכח המקרה: "זהו מקרה נוסף ומזעזע של המגפה השקטה", אמר בכאב. "מדובר באנשים שחיים בתוכנו, נפטרים לבדם, וגופתם מתגלה רק כשכבר מאוחר מדי והריח הופך לבלתי נסבל. זהו תמרור אזהרה לכולנו כחברה".
בזק"א מדגישים כי הפתרון לטרגדיות הללו אינו נמצא רק בידי רשויות הרווחה, אלא בידי כל אחד ואחת מאיתנו. המקרה ברחוב ברקת יכול היה להסתיים אחרת, לו רק מישהו היה מבחין שהאור בדירה לא נדלק או שתיבת הדואר התמלאה.
"חובתנו האנושית היא לשים לב לשכנים שלנו, במיוחד למבוגרים שבהם", סיכם וינגרטן. "אנחנו קוראים לציבור: דפיקה אחת בדלת פעם ביום, או אפילו שיחת חולין קצרה במדרגות, יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות. אל תשאיר אף אחד לבד. יחד, נוכל למנוע את המקרה הבא".
גופת המנוחה הועברה להמשך טיפול, ומשטרת ישראל פתחה בבדיקת נסיבות האירוע, אם כי בשלב זה לא עולה חשד לפלילים. רחוב ברקת חזר לשגרה, אך השקט שנותר בו הבוקר כבד מנשוא.
